באחת הפעמים הראשונות שבהן נתקלתי במסך מפוצל, מהצד האחד ראו את המשחק בין מכבי חיפה לקרית גת (הייתה סנסציה, קרית גת ניצחו 4-0 בקרית אליעזר) ומהצד השני ראו תמונות מהפיגוע במאה שערים. ערוץ 2 הספיקו להתנצל מאז כבר הרבה פעמים על העניין הזה, אבל לא למדו שום דבר. עובדה. היום, מהצד האחד הנשיא קצב נאם בכנסת, מהצד השני ראינו את אנשי זק"א והמז"פ אוספים שאריות מהרחובות המוכים של התחנה המרכזית הישנה. אני יודע שבמאי המשדר בערוץ 2 רצה להעצים את האפקט הדרמטי של הנאום הפלגמטי של קצב או שאולי הוא סתם רצה להעצים את האפקט הדרמטי, אבל זו הייתה החלטה שגוייה לטעמי. לא כל דבר בחיים דורש דרמה גדולה מדי ופאתוס (ומי שמכיר אותי במציאות יודע כמה שקשה לי להגיד משפט כזה). כולנו מחוברים לחדשות. אנחנו לא מצליחים להתחמק מהן. אין מה לעשות. כאן נולדתי וכאן אולי יוולדו לי ילדיי. זה מי שאנחנו. אבל לא צריך לדחוף לנו את זה בכוח לפנים. פשוט לא צריך. לא בכל פיגוע חייבים לראות את התמונות של זק"א ולא בכל פיגוע צריך להעצים סתם כך את האפקט הדרמטי. אני, שגר במרחק קילומטר בקו אווירי ממקום הפיגוע , חשתי את הדרמה בכוחות עצמי ולא הייתי חייב את הסיוע של ערוץ 2 בשביל זה. ואם כבר כל-כך חשוב לכם להראות את זק"א במהלך עבודתם, ואם כבר החלטתם שבצהרי יום שני של חול המועד, כולנו חייבים דרמה בכפייה, הייתם צריכים לשדר את נאום הנשיא על רקע התמונות של זק"א. אולי כבר הגיע הזמן שתבינו שמסך מפוצל מבזה את מי שנמצא משני הצדדים שלו (וקצב עושה עבודה טובה בלבזות את עצמו גם בלי הסיוע של ערוץ 2). שלא נטעה, אני לא נגד הסיקור החדשותי הקבוע שמלווה כל פיגוע. גם זו מסורת ומסורת יש לכבד. אני נגד החלטת העריכה המיותרת הזו, לשדר את הנאום והתמונות של זק"א באותו מסך. היה עוד יותר עצוב לראות את ערוץ 10 נגרר מיד אחרי הפומפוזיות של ערוץ 2. ובכלל, היה עצוב לראות את משדר ההשבעה של הכנסת. 120 המושחתים הללו מתכנסים ומחייכים אחד לשני בפה מלא, ושוכחים שבת"א, לא נורא רחוק מהם, נהרגו 7 אנשים (אז זה עוד היה שבעה). ואתם יודעים מה ? כולם חייכו. מאהוד ברק ביציע ועד דליה איציק באולם (וכולם יודעים כמה כואב יכול להיות חיוך של דליה איציק). בירושלים כולם חוגגים וחנן "הנדחף הלאומי החדש" יובל שר להם, ובת"א, ממש מצד ימין של המסך, זק"א אוספים חתיכות של מה שהיה אנשים די חיים עד לפני שעה וחצי. בדרך כלל זה הפוך.