הבלוג של אילון

ההפסד המשפיל של בני סכנין, היום אחה"צ, 4-1 להפועל פ"ת קבע סופית את ירידתה לליגה הלאומית. כמו שזה נראה כרגע, אלי אוחנה אכן יעשה את הבלתי יאומן וישאיר את הפועל כפ"ס בליגת העל לעונה נוספת והליגה תאבד את סכנין ונצרת-עילית שתרדנה. לגבי נצרת עילית אין לי הרבה סנטימנטים. אמנם אני מסמפט את מוטי איווניר, דבר שהוא מוזר בהחלט לנוכח עברו הצהוב וזהותו הצהובה עד כאב, אבל נצרת עצמה לא מזיזה לי יותר מדי. בדומה לאשדוד, מדובר בקבוצה שמסיבות פוליטיות או גיאוגרפיות או השד יודע מה (אחד מהשלוש או שילוב של שלושתן זה בטוח) לא מצליחה לגרור אחריה קהל. סכנין לעומתה היא אחת מהקבוצות הססגוניות ביותר בליגת העל ולמרות שהפועל ת"א מקפידה להפסיד לה נקודות בהתמדה, עדיין אני רואה חשיבות גדולה בקיומה של סכנין. כן, כן, זה שוב העניין הפוליטי הזה וכל הטרראם שעכשיו ייחסך מאיתנו אבל זה גם הרומנטיקה שיש במשחק הזה והסיפור האנושי שלפעמים, רק לפעמים, הוא הרבה יותר חשוב מהמשחק עצמו (וברמה שבה הוא משוחק פה בארץ, אין ספק שהוא הרבה יותר חשוב מהמשחק עצמו). כמו שזה נראה כרגע, מכבי הרצליה והכח עמידר ר"ג יצטרפו לליגת העל במקום סכנין. האמת, זה עצוב. עצוב מאוד. עם כל הכבוד שיש לי לעבר המפואר של הכח ר"ג, מדובר במועדון ללא ואהדים. מאה מאתיים במקרה הקיצוני. כנ"ל לגבי הרצליה. מגיע סחתיין ענקי לשמעון מסיקה שמצליח להפעיל את הקבוצה הזו ועוד סחתיין לפרדי דוד שמעלה אותה ליגה, אבל איך שלא נהפוך את זה, מדובר בכאלף אוהדים חדשים (בשתי הקבוצות גם יחד) לעומת האובדן של הקהל העצום של סכנין והקהל הזעום של נצרת עילית. יש הרבה סיבות לכמות הקהל הזעומה של שתי הקבוצות והעיקרית שבהן, היא גם הסיבה שהופכת את העליה הצפוייה שלהן לעליה וקוץ בה. קבוצות מערי לוויין מתקשות בד"כ לגייס תמיכה. אני לא יודע איך המצב בעולם, אבל בארץ, מדובר בבעיה של ממש. עירוני ראשל"צ מייצגת עיר של 250,000 תושבים ובקושי מביאה כמה מאות למשחקי בית. צפרירים חולון מייצגת עיר של 180,000 תושבים (שרובם טרחו להתקשר אליי לעבודה בימים האחרונים...) וגם היא, בימיה הטובים ביותר, לא הביאה יותר מאלף, אלף חמש-מאות נפשות למשחק. זה לא שכמות הריגושים בחולון היא גדולה כל-כך וזה לא שצפרירים בימיה הטובים יכלה לגרום לאי אלו ריגושים, אבל פשוט קשה למשוך קהל למגרש הרעוע בצומת הקאנטרי בחולון או לאיצטדיון הסביר ביותר שליד הסופרלנד בראשון, כשבמרחק יריקה יש את בלומפילד. זו ממש בעיה. ילד שגדל בחולון, יכול לחוש תחושות לוקאל פטריוטיות כלפי צפרירים ותו לא. הלוקאל פטריוטיזם במקרה הזה לא שווה הרבה. את האהבה נותנים להפועל ת"א/בית"ר י-ם/מכבי ת"א/מכבי חיפה ובתקופה האחרונה איתרתי לפחות שני אוהדים של הפועל פ"ת (מחשיד, אבל אמיתי לגמרי). הבעיה הזו הופכת את הקבוצות בערי הלווין של ת"א לקבוצות ללא תמיכה כמעט בכלל. שתי הפתח תקוואיות יכלו להיות היוצאות מן הכלל אבל במהלכים "מחושבים" כהלכה הצליחה הפועל פ"ת לאבד את עצמה לדעת ולאבד את הקהל שיכל להיות לאימפריית עבר כדוגמתה. מכבי פ"ת אמנם הצליחה להכפיל בשנים האחרונות את כמות אוהדיה אבל זה נבע בעיקר מילודה מוגברת במשפחת לוזון ולא משום סיבה אחרת.

התמיכה הדלה בקבוצות האלו תביא למצב של ליגה משמימה, אפילו עוד יותר מזו שיש לנו כרגע, בעונה הקרובה. מדברים על החשיבות של הכדורגל כמכשיר לניעות חברתית והתקשרות אל הפריפריה ובעונה הקרובה ליגת העל תשתרע מחיפה ועד אשדוד. זה כלום. פשוט כלום. למעלה מחצי הליגה תתרכז ברדיוס של כמה ק"מ בגוש דן (שלושת התל-אביביות, שתי הפתח תקוואיות, הרצליה ורמת-גן). בצפון תהיה את חיפה, בשרון את כפ"ס ונתניה, ב"דרום" את אשדוד ובירושלים תהיה את הקבוצה ההיא, נו...בית"ר משהו. צפונית לחיפה ומעבר לאשדוד לא תהיה ליגה וזה חבל.

אני יודע שהנושא הזה הוא עמוק ודורש דיון נרחב הרבה יותר מפוסט שנכתב ע"י מי שמתחמק מלסדר את הבית לקראת שבת. מצב הכדורגל וכמות הקהל היא אומללה גם בלי האובדן של סכנין, ובכל-זאת, חבל לי על הליגה הזו. מגיע לה יותר. מגיע לנו יותר.