הבלוג של אילון

ישנם סופי שבוע שבהם אתה מתכנן שלא לעשות שום דבר. ישנם סופי שבוע שבהם זה מצליח. היה שבוע קשה. קשה יחסית וכל מה שרציתי זה שבת שקטה. בערב, ניסיתי בפעם המי-יודע-כמה לשיר כמו בונו. אני אף-פעם לא אראה כמוהו וארוויח כמוהו ואצליח כמוהו אבל כל מה שאני רוצה זה לשיר כמוהו. ולא הצלחתי. 18 שנה אחרי ועדיין הביצוע שלו ב - God II הוא למעלה מכוחותיי. אני מניח שהשכנים נבהלו קצת, הגרון שלי הצטרד אבל בונו נותר בשלו. ענק כתמיד. אז התנחמתי בכמה דקות מחדשות ערוץ 2. בימים כתיקונם אני משתדל שלא לראות חדשות ובימים כתיקונם אני משתדל שלא לראות את ערוץ 2. הפעם ראיתי ונהנתי מכתבה על סבתא ג'מילה. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע עליה אבל בכל פעם מחדש אני מתרשם מהסיפור שלה. באופן עקיף למדי הוא נותן לי תקווה. אמנם אני לא רואה את עצמי מייצר סבון והופך לאימפריה, אבל בהחלט אפשר ללמוד ממנה הרבה. ואז סוקניק עיצבן אותי. לא, זאת לא הזחיחות הבלתי נדלית שלו. זה האמירה "מכבי ת"א נכשלה השבוע בלהביא את הגביע לכולנו". לא גדי, היא לא הייתה אמורה להביא את הגביע לכולנו אלא לעצמה. אני זה כולנו, חברים שלי זה כולנו וכמי שמדבר בשם הכולנו שלו, היא לא הייתה אמורה להביא לי שום גביע. והרי זה ערוץ 2 קלאסי. אנחנו המדינה ומכבי היא המדינה והגביע הוא של כולנו. אבל לא התכנסתי כדי לדבר על מכבי. סתם רציתי לספר שהייתה שבת שקטה וטובה. ושעשיתי זמן טוב במסלול. ושאני לא מתכוון לראות חדשות ערוץ 2 יותר. כולנו לא מתכוון.