הבלוג של אילון

לאט לאט ובהתמדה מצליח עולם הספורט הישראלי להידמות לחדשות והכוונה היא בעיקר לתחושה ההזוייה שהוא מייצר. גמר גביע המדינה ייערך היום בערב ואני אאלץ לצפות בו בעבודה. כן, כן, אני כל-כך לא מאמין בקבוצה שלי עד שאפילו לא טרחתי לבקש שלא לעבוד היום אחה"צ. לא נורא, קוננתי בעבר על זה שהרבה אירועים חשובים בחיי קרו בזמן שהייתי בעבודה, והנה עוד אחד מהם. אולי יהיה טוב, אולי יהיה רע, מה שבטוח, אני אהיה בעבודה. מאמן בני יהודה אומר שמעמדת האנדרדוג, בני יהודה הגיעה למצב שכל המדינה מאחורייה. האמת היא שגם אני הרגשתי את זה בימים האחרונים. אני מבין את השנאה האינהרנטית שיש כלפי הפועל ת"א בד"כ, מה שאני לא מצליח להבין זה את הצגתה של בני יהודה כקבוצה מסכנה שבאה לשחק מול הענק המפחיד. הלו, הלו, סה"כ הפועל ת"א נמצאת במקום השני ובני יהודה ברביעי. הבדלי התקציב בין שתי הקבוצות הם לא כאלה משמעותיים ונצחון של בני יהודה לא ייחשב להפתעת ההפתעות. יכול להיות שזו הרומנטיקה שליוותה את משחקי הגביע בשנים האחרונות (הזכייה של סכנין ושל הפועל ר"ג, ההגעה של מכבי הרצליה לגמר) שמזינה את התמיכה בשכונה. כך או כך, אני מקווה שיהיה משחק מעניין ובדומה לגמר היורוליג, אני מקווה שזה ייגמר בשמחה אדומה. השכונה רגילה לסימפטיה ואני מקווה שזה כל מה שישאר להם אחרי המשחק הערב.

אריק בנאדו נחוש לעזוב את מכבי חיפה. אני לא ממש משוכנע שזה יקרה בסוף. מניתי כבר את "הבעד" ו"נגד" שיש בהחלטה של בנאדו ולכן אני לא בטוח שכדאי לו או שהוא באמת ממש רוצה. מהצד האחר של המדינה שמעון גרשון עשוי/עלול לשחק הערב את משחקו האחרון/לפני אחרון במדי האדומים. קשה לי להאשים את גרשון אם הוא יעבור לבית"ר. זה עולם ציני ובעולם שכזה הכסף מדבר. אם לבייב היה רוכש את הפעול ת"א בסופו של עניין, לא הייתי מתלונן אם סמלים מקבוצות אחרות היו מעדיפים את הכסף של לבייב על-פני המעמד אצל הקהל. גם מעמד אפשר לרכוש בכסף, תשאלו את גאיידמק, הוא מבין בזה יותר ממני.

אבל, בלי קשר, שווה לערוך דיון מעמיק על השפעת הכסף בספורט. ב-NBA מצאו דרך להתמודד עם זה. בעולם הכדורגל האירופאי עדיין יש בעיות. צ'לסי וריאל מדריד ומילאן ועוד כמה מועדונים מייצרים שנאה עזה סביבם בגלל העניין הכספי. צ'לסי במיוחד גרמה נזק עצום לשווקי השחקנים והיא עלולה למוטט את הכדורגל. לא ממבחינת הרמה אלא מבחינת העניין. למי שחי בארץ ורגיל לליגת הכדורסל שלנו אולי קשה להבין את זה, אבל תחרותיות היא חלק מהותי מהעניין. יש קבוצות קטנות וקבוצות גדולות ומה שמזין את הקהל של הקבוצות הגדולות זה הסיכוי שבכל שנה עשויה לבוא אליפות. ליגה שבה אין תחרות היא ליגה שנידונה לכלייה והכסף הגדול עלול לגרום לזה. בין אם זה בליגה האנגלית המשובחת ובין אם זה בליגה המקרטעת שלנו.

איתן כבל יוצא כנגד מכבי ת"א כדורסל ואומר "בגלל מכבי לא נראה את המונדיאל". הכוונה של כבל היא לכך שרשות השידור החליטה לרכוש את הזכויות לשידורי מכבי ת"א על חשבון רכישת הזכויות למונדיאל, למשל. כמי שרגיל לצאת כנגד מכבי ת"א ולהאשים אותה בתחלואים רבים, וכמי שמכבד את כבל ומעריך אותו כאוהד ספורט אמיתי ולא כסתם פוליטיקאי שמנסה לתפוס טרמפ על התפוד הלוהט הזה, אני דווקא לא מסכים עם כבל. מכבי ת"א לא אשמה. מכבי ת"א זה מועדון כדורסל פרטי, מועדון שמנסה למקסם את ההכנסות שלו משידורים (שזה הנכס העיקרי העומד לרשותו). האשמה צריכה להיות מופנית אך ורק למקבלי ההחלטות בערוץ הראשון. כבר שנים נטען שמכבי ת"א זוכה בסכום מופקע ומופרז עבור זכויות השידור. אין לזה אח ורע בעולם הכדורסל האירופי. אני לא יוצא בהכרח כנגד ההחלטה להשקיע את הכסף במכבי ת"א במקום להשקיע אותו במונדיאל. זה בסדר. יש לך כך וכך תקציב ואתה יודע שהכדורסל יביא לך יותר רייטינג ובואפן מתמשך יותר משידורי המונדיאל. אמנם הערוץ הציבורי צריך להיות פטור משיקולי רייטינג אבל כיוון שלפני שנים רבות הערוץ "הממלכתי" פטר את עצמו משיקולי איכות, לפחות נעים לראות שיש שיקול אחד שכן נותר שם. הבעיה העיקרית היא המצב שנוצר: חבילת המונדיאל עולה 492 ש"ח והרבה הרבה אנשים (ואני ביניהם) לא מתכוונים לשלם עבורה. לעומת זאת, שידורי המשחקים של מכבי יכלו להיות נתונים למכרז וסביר להניח שאחד מהערוצים היה זוכה בזכויות. כשאתה נדרש לשלם עבור המונדיאל, אתה מצפה שהערוץ הציבורי שעבורו אתה משלם אגרה, יבוא לעזרך. זה לא קורה ולפיכך, את המונדיאל נראה בפאבים, בתקצירים או בקיצור, נאבד את החוויה. את מכבי נמשיך לראות בשידורים הרעים במיוחד של הערוץ הזה ובקריינות הלאומנית המתלהמת של יורם ארבל. לא נורא, מתרגלים להכל.

הפלייאוף ב-NBA מסתמן כמדהים במיוחד. אני יודע שכל שנה אני אומר את זה והאמת היא שאין לי שום סיבה מיוחדת להחליט שהשנה מדהימה יותר מהשנה הקודמת. ובכל-זאת, אלמלא השעות המאוחרות הייתי מבלה את הלילות שלי יותר ויותר עם שימי, ירון ועופר שלח. יצא לי לראות את המשחק השביעי בין פניקס לליקרס (אהוביי). אמנם היה משחק חד צדדי לחלוטין וכמו ברוב המקרים, הקבוצה שלי הפסידה, אבל היה שווה את זה. השאלה הגדולה היא לאן ה-NBA ייקח את עצמו בשנים הקרובות. זו לא שאלה פשוטה. הליגה מלאה באתלטים מדהימים, שעושים מבצעים שפעם נחשבו לנדירים במיוחד. אם ניקח למשל את ג'ורדן ונשים אותו בליגה של היום, הדבר היחידי שיבדיל בינו לבין חלק מהשחקנים זה התחרותיות והחוכמה. זה לא שהוא לא יכול לנצח (במצבו כיום) את רוב הליגה, אבל יש יותר מדי ג'ורדנים ויותר מדי ספקטקלים בליגה הזו. אתה רואה את ברייאנט מול נאש ואת נוביצקי מול דאנקן ואתה מבין שאתה מתגעגע לימים של מקהייל, בארקלי, ג'ורדן, מאג'יק ובעיקר לארי בירד. הם אולי לא היו כל-כך משופצרים כמו השחקנים של היום, אבל היה להם יותר מהדבר הזה שלאט לאט נעלם מהספורט, נו, איך קוראים לזה....נשמה.