הבלוג של אילון

עוד שעה וקצת יתחיל המשחק שיסיים את העונה. עוד שעה יתחיל גמר ליגת האלופות וההפנינג של ערוץ הספורט בשיאו. כתבתי כבר על הגמר היום, אבל דבר אחד שכחתי לציין: אני ממש, אבל ממש ממש, אתגעגע למודי בראון ולאולפן ליגת האלופות. זו תכנית הטלוויזיה האהובה עליי והעונה אפילו הצלחתי להתמיד בצפייה. ואני אשכרה אתגעגע. יש באולפן ליגת האלופות כל-כך הרבה. כל-כך הרבה אהבה למשחק הזה, כל-כך הרבה פרופורציות בהתייחסות למשחק. אחרי שנים של ערוץ 1 ורמה ירודה, הגיעו החבר'ה של אולפן ליגת האלופות והוכיחו שיש במשחק הזה כל-כך הרבה אינטליגנציה ונכון שלפעמים זה 22 חוליגנים שרצים אחרי כדור, אבל ברוב המקרים זה כדורגל במיטבו, ושיחה ערה של אנשים שאף-אחד מהם הוא לא פרסונה טלוויזיונית ולעיתים הם זזים במבוכה בכיסא, אבל הם כל-כך טובים. אני אתגעגע אליהם במונדיאל (אם אני אזכה לראות אותו) והם יחסרו לי עד העונה הבאה. אז ממרתפי הדל בחולון אני מרים כוסית וירטואלית למודי ולחברים. תהיו טובים. תבלו.