מחר העשרים ותשע בפברואר. יחסית לגודל המאורע אני דווקא מצליח להישאר רגוע יחסית. אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי ואם במקרה מתגנבת לה מחשבה קטנה שכזו בשיפולי המוח אני ישר מחליף אותה בתמונות של נוף ובויז'ואלים שירגיעו אותי. בכל זאת, לא כל יום אתה זוכה אתה זוכה להיות ביום שלפני יום שמתרחש אחת לארבע שנים. מבין כל הדברים שמתרחשים אחת לארבע שנים (פתיחה של מונדיאל, פתיחה של אולימפיאדה, מערכת יחסים מוצלחת, 29 בפברואר) ה - 29.2 הוא בעל החשיבות הקטנה ביותר. מה לעשות אני יותר אוהב אירועי ספורט גדולים או מערכות יחסים. ובכל זאת, העשרים ותשע בפברואר, חֶברֶה, זה עסק רציני.
מחר אני הולך לציין את העשרים ותשע בפברואר השמיני שלי. נולדתי בינואר 76' כך שאת העשרים ותשע בפברואר הראשון אני לא כ"כ זוכר. אני מניח שאחי הגדול יוכל לספר לי על היום המרגש הזה, 29.2.76 אבל שיחת חוץ עולה כסף ואני לא משוכנע שיהיה לו הרבה מידע לתרום בנושא כך שלא לגמרי כדאי לצלצל אליו בשביל זה. את ה - 29.2.80 אני גם לא כ"כ זוכר, למרבה הבושה. הזכרון הראשון שלי הוא אמנם מגיל 3 וב - 29.2.80 הייתי כבר בן ארבע ובכל-זאת הזכרון, בריה משונה שכמותו, לא זוכר מה בדיוק היה. את ה - 29.2.84 אני גם לא כ"כ זוכר אבל הדעת נותנת שבאותו יום יצאתי לשחק עם משה/צדוק/שרון/גל/שגיא/תומר. קשה לדעת מי מהם זה היה אבל כיוון שהם ליוו כמה שנים יפות בילדותי, סביר יהיה להניח שאחד מהם היה שם. ב - 29.2.88 הייתי כבר בן 12. ארסנל החברים לא השתנה יותר מדי כך שסביר להניח שאחד מהרשומים לעיל (עם חלקם לא דיברתי כבר יותר מ 13-14 שנים) זוכר את היום ההוא ואת מה שעשיתי. מה שזה לא יהיה, זה בטוח היה משהו שעושים רק אחת לארבע שנים. ב - 29.2.92 הייתי בכיתה י"א. לפיכך אני יכול להסיק שביום הזה הלכתי לבי"ס, נשארתי בחוץ רוב היום וחיפשתי עניינים, אחרי ביה"ס הלכתי לשירי והפרעתי לה לעשות שיעורים, הסתובבתי עם עמית, אולי הלכתי לתנועה ולא הרבה יותר מזה. אם זה ממש היה יום מוצלח אז כנראה שהייתי עם זיוה אבל יכול להיות שלא. ב - 29.2.96 הייתי סמל גאה בצה"ל. למרבה ההפתעה סביר להניח שעשיתי את מה שעשיתי בתיכון: חיפשתי עניינים ודיברתי עם שירי. ב - 29.2.2000 לא עשיתי שום דבר מיוחד שיציין את המאורע. גיל 24 זה גיל טוב למרוד במוסכמות ולהחליט שאתה לא מציין באופן מיוחד יום שמגיע אחת לארבע שנים. רוב הסיכויים שבאותו היום גם דיברתי עם שירי. ה - 29.2.2004 לא הולך להיות מבריק יותר. לא די בזאת שאני צריך לעבוד מחר אלא שאני גם צריך להישאר לשעות נוספות וצריך ללכת לחפש דירה. אני לא יודע מתי אני אספיק לדבר עם שירי ביום המבולגן הזה אבל בטוח שאני ארים לה טלפון. מסורת זה מסורת.