הבלוג של אילון

מסתבר ששמעון גרשון החליט בסופו של דבר (ולפי שמועות די עיקשות, כנראה שבתחילתו של דבר) לעזוב את הפועל ת"א. קשה להמעיט בערכו של שמעון גרשון כסמל אדום או כאחד מעמודי התווך של ההגנה. קשה, וגם לא צריך. שמעון גרשון החליט מה שהחליט ואני מאמין שזה היה אך ורק בגלל הכסף. חצי מיליון דולר לארבע עונות הן פער די משמעותי בין משכורות ושמעון גרשון צריך בעיקר לחשוב על עצמו ועל העתיד. זה עולם גרידי ואם יש איזה גאיידמק שמוכן לשפוך כל-כך הרבה כסף, אז סבבה לגרשון. שרק יהיה לי בריא. כתבתי בעבר שאני אקבל את העזיבה שלו ואתייחס אליו בכבוד, אבל עדיין, כפי שמתייחסים לשחקן בית"ר. אם מעמדו כסמל וכמנהיג לא היה חשוב לו מספיק כדי להישאר, אז כל הזכרונות הטובים שיש לי ממנו לא צריכים לגרום לי שלא לשטום אותו כשהוא ישחק נגד הפועל ובכלל. יש לי הרבה מה להגיד על הגאיידמקיזם בכדורגל הישראלי אבל קודם כל, אני חייב לשוב ולהודות שאם לבייב היה מחליט לקנות את הפועל ת"א והיה שופך עליה מכספים מפה ועד להודעה חדשה, הייתי שמח. האידיאליזם במקרה הזה לא כל-כך חזק אצלי.

הפועל ת"א תתחיל את העונה הקרובה בלי שמעון גרשון, מנהיג ההגנה הטובה בליגה בעשור האחרון ועם יוסי אבוקסיס שיהיה בן 36. בלי אסי דומב ולפי התכנונים של ראשי הקבוצה, גם בלי ג'ון פנסטיל. הפועל ת"א רוצה לגזור את הקופון על פנסטיל והצלחה שלו במונדיאל יכולה להיות הרבה כסף בבנק להפועל ת"א. בסוף השבוע הקודם נמכר בן סהר לצ'לסי בעבור 600,000 $, עכשיו גרשון הולך רשמית וההגנה הטובה כל-כך שהתהדרה במשך שנים ביציבותה, מתפרקת. קשה לי להאמין שהפועל ת"א תוכל להעמיד בעונה הקרובה קבוצה שתתחרה על האליפות או אפילו תהווה גורם בצמרת. מכבי חיפה נראית טוב מאוד ובעיקר יציבה מאוד ובית"ר י-ם רוכשת מכל הבא ליד. גם נתניה של יאמר וברקוביץ' נראית מבטיחה (במיוחד אם שלום תקווה יקבל את הג'וב) וקשה לי להאמין שהפועל ת"א תהווה פקטור בצמרת. המשמעות של זה היא אחת ויחידה: עונת בנייה. לא, לא עונה פיננסית שזה שם קוד ל"בואו נחסוך כסף ונסתבך בקרבות הירידה" אלא אשכרה עונת בנייה. ההחתמות הצפויות של תומר חליבה ומאור פרץ יכולות בהחלט להוות את יריית הפתיחה. ההכשרה של שי אבוטבול כיורש של אבוקסיס (שילמד להתאבד קצת הילד). ההצבה של טל חן כמנהיג ההגנה האדומה ואולי אולי, ההחזרה של אחד מתינוקות קשטן לפני שהם הופכים לתינוקות בית גיל הזהב. חזרה של טועמה או אפק או אפילו בלילי להפועל ת"א יכולה לעשות נפלאות לאוהדים שמחפשים סמל חדש. ובכלל, כשחושבים על זה, יחד עם באדיר, ברדה, דגו, עומר פרץ ובעיקר גילי ורמוט, הפועל ת"א, עם הרכש המדויק וההכוונה הנכונה (ובמובן הזה אני לגמרי סומך על יצחק שום) תוכל להיות פקטור. לא הכי משמעותי, אבל עדיין פקטור. אתם יודעים מה, פקטורון. אגב, התפוצצות האוכלוסין בקישור של בית"ר יכולה גם היא לשמש את הפועל ת"א נאמנה, אם רק ידעו לנצל את זה נכון. בניגוד לשנים הקודמות, אני מאמין גדול בהנהלה של הפועל ת"א. הם יודעים מה הם עושים, ולראייה, ורמוט ודגו, ברדה ופנסטיל ושאר ירקות.

ולגבי כל האמור לעיל, אם יש דבר אחד שלמדתי מוותק של שנים בעונות מלפפונים זה שבתאכלס, אי אפשר לדעת כלום. ממש ממש כלום. אני מניח שפוסט כזה או דומה לו יופיע בהמשך הקיץ, והפעם עם מסקנות אחרות לגמרי. ככה זה, מלפפונים אתם יודעים.