הבלוג של אילון

מבין כל סרטי האימה/מותחנים שמציפים אותנו בשנים האחרונות, דווקא "סודות נעולים" מצליח להתעלות. כמה להתעלות ? להתעלות מספיק כדי שהצפייה בו לא תיחשב לבזבוז זמן מוחלט. כמה זה להתעלות מספיק ? להתעלות מספיק זה אומר שהסרט מומלץ למי שמחפש אימתונצ'יק לשעות הערב המאוחרות, למי שסתם בא לו לראות סרט בעל אקזוטיקה של לואיזיאנה ובעיקר, מומלץ לכל מי שלא אוהב סרטי אימה ובכל-זאת כמהּ לראות אחד שכזה. דווקא חובבי הז'אנר עלולים להתאכזב. "סודות נעולים" משקיע הרבה יותר באקזוטיקה ומנצל את הסט-אפּ המופלא שהיא ניו אורלינס וסביבותיה, ופחות באימה נטו או בשאר השטויות שמרכיבות בדרך כלל סרטים מהז'אנר הזה. התוצאה הסופית לא משובחת מדי, אבל מי שניחן במעט סימפטיה לעלמה קייט הדסון (ומסתבר שבניגוד לכל מה שחשבתי אני די מסמפט אותה) ומי שזוכר לג'ינה רולנדס חסד נעורים מ"היומן" הקסום (אני, למשל) יכול בהחלט להנות. כפי שציינתי, המיקום של עלילת הסרט בדלתה של לואיזיאנה (אני לא יודע מה זה בדיוק "דלתה", אבל מאז ששמעתי על רוברט ג'ונסון, זמר הבלוז האגדי שמכר את נשמתו לשטן באחת הצמתים שליד הדלתה של מיסיסיפי, הבנתי שדלתה זה כנראה שם קוד למשהו בעל ניחוח מיסטי) הוא חיוני לעלילת הסרט ובעיקר מוסיף לו נופך של אקזוטיקה שבלעדיה הסרט שווה הרבה פחות.

קרוליין (הדסון) היא אחות בהוספיס שמתחילה לעבוד באזור הדלתה של לואיזיאנה אצל זוג מבוגרים. הבעל (ג'ון הרט) לקה בשבץ ומאז כמעט ואינו מתקשר עם העולם, והאישה, ויולט (ג'ינה רולנדס) היא אישה דרומית קשה ומסתורית. מיותר לציין שהבית הוא בית מוזר, וההתנהגות של ויולט היא התנהגות מוזרה והעלילה נסבה סביב מפתח שקרוליין מקבלת בתחילת עבודתה, מפתח שאמור לפתוח את כל הדלתות בבית (ומכאן שמו האנגלי של הסרט Skeleton key) ושפותח את הדלת המסתורית הזאת בעליית הגג שאף-אחד לא מדבר על מה שיש מאחוריה. אפשר להבין לאן העלילה הולכת מכאן. אם לא היה מפתח ולא הייתה דלת שאסור לפתוח, כנראה שגם לא היה סרט. ככה זה בסרטי אימה. הרבה רגעי פחד וחלחלה לא היו, וטוב שכך. הזכרתי את המילה "אקזוטיקה" בערך מאה פעמים אז חבל להגיד את זה שוב (אבל הסרט מאוד אקזוטי...). אני דווקא חיבבתי ביותר עד לרמת ה"כשזה-יגיע-לאחת-הסינמות-אני-אראה-את-זה-שוב".