אני ממש לא מבין את המשפט: "לו היית לצידי בדרך חזרה / לא הייתה זו בשבילי הדרך חזרה" (מתוך "ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה" לאבי טולדנו). אני יודע שזה לא לעניין להיטפל לשיר בן 35 אבל המשפט הזה ממש לא ברור. הדרך חזרה היא בכל מקרה הדרך חזרה. גם כשהיא לצידו זו עדיין הדרך חזרה. מה שאבי לא יעשה זו תהיה הדרך חזרה אלא אם כן הוא יעבור למקום אחר שגם אליו בסופו של דבר הוא יצטרך לחזור כדי לקחת את הדברים שלו או משהו בסגנון. ואם אנחנו (וכשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון "אני") נטפלים לשירים, אז יש לי בעיה עם המשפט: "כשהיא צוחקת בעצב / רוקדת בקצב" (מתוך "בחוף של טראפטוני" לשלומי שבת). מה זה לעזאזל, "צוחקת בעצב". איך אפשר לצחוק בעצב. ולמה בכלל לעשות דבר טפשי שכזה. כולם יושבים בחוף של טראפטוני, יש הלילה מסיבה, הכול טוב ויפה, ופתאום היא צוחקת בעצב. מה בדיוק היא רוצה ? למה היא לא יכולה לחייך קלות או לצחקק מעט, למה היא שונה ?
למה היא תמיד חייבת לעצבן ?