הבלוג של אילון

כרגע נתבשרתי שנתן יונתן הלך לעולמו בעקבות מחלה קשה. אני מבין קטן מאוד בשירי משוררים ובמשוררים בכלל והאמת היא שאני לא מכיר את מכלול יצירתו של יונתן וגם לא את חלקה הקטן. אני מניח שישנם אנשים שלהם הארוע הזה הוא יותר טראומטי. ההיכרות העיקרית שלי עם נתן יונתן היא דרך שני שירים נפלאים שהוא כתב ושלמה ארצי הלחין (האיש ההוא והרדופים). אני חייב להודות שאף פעם לא עצרתי להבין מה בעצם אומרות המילים של השירים האלה, למדתי להסתפק בלחן ובביצוע הנפלאים ששלמה ארצי העניק להם. כמחווה לעוד איש טוב שעזב אותנו, להלן "הרדופים".

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים

יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות,

שמה בין איבי הנחל בשעה אחת נשכחת

זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת

באשר יפות התואר בין שריקות העדרים

תפנוקי גוון ירטיטו בלכתן לרחוץ בזרם,

נכלמים נשפיל עינינו אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח

איך הוא יחד עם המים מפרקים את הסלעים.

תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע

אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני וכמוך, שכל ימייך

את פרצי האור שלנו את פיזרת לכל רועה-

לא עופות- מרום אנחנו ואל גובה השמיים

גם אתם גם אנוכי, לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס, מישהו מוסיף ללכת

מן הוואדי והאבן לרכסים אל הרוחות,

עד אשר בכסות הערב יחזור נוגה אליך

עם פכפוך פלגים

עם רחש הרדופים ליד החוף.