הבלוג של אילון

יצאתי היום לקניות וסידורים. עוד יומיים חו"ל, יש עוד הרבה קצוות לסגור.

הלכתי לקופ"ח האשל כדי לעשות ביטוח. מחוץ לדלת הכניסה עמדה בחורה צעירה וניסתה למכור תותים מתוך קרטון. זה היה ביזארי לחלוטין. למה לבחורה צעירה עם כל כך הרבה תותים לעמוד בפתח של קופ"ח. האם זה נראה לה המיקום האידיאלי לסחור במרכולתה ? האם היא חושבת שהפיקוח העירוני יתקשה למצוא אותה שם ? האם רח' האשל בחולון הוא למעשה מסווה לשוק סיטונאי שמגלגל מיליונים כל יום ? ניסיתי להיכנס מבלי להסתכל לה בעניים. זה לא עבד. היא קלטה אותי נכנס וישר שאלה: "בחור, רוצה תותים?" נשבעתי שלא ונכנסתי פנימה.

חיכיתי יפה בתור והתעסקתי בענייני (Minding my own business). במשרד הראשי, אישה רוסייה צרחה בקולי קולות על המנהלת האדמיניסטרטיבית של הקופ"ח. היא צעקה וצעקה. אין לי מושג מה עשו לה שם, אבל מה שזה לא יהיה, זה לא מצדיק את זעקות החמס בעברית-מקוטעת שהיא שאגה שם. אחת העובדות ניסתה להרגיע אותה והתחילה לפלוט כל מיני שברי-מילים של לובה. "'צטערת, קשה קשה, אין עבודה אין שפה". ניסיתי להבין מה עובר לה בראש . האם היא חושבת שחיקויים של לובה זה בדיוק המתכון להרגיע את הבבושקה הזועמת הזו ?

במהלך העמידה בתור נטפלה אליי אישה שהייתה יותר מנדנדת משמנה. "בחור", היא אמרה, "יש לך כללית מושלם?". "כן" עניתי ביבושת (אני מפתח מניירות של צ'רלס ברונסון). "היית רוצה לשדרג את הביטוח?". ניסיתי להתחמק ואמרתי לה "לא עכשיו" אבל היעדר האסרטיביות היה בעוכריי והיא ישר התחילה אם "אבל למה, יש ביטוח טוב יותר במושלם עצמו" וכויו"ב. זה מוזר, כשעברתי לכללית מושלם הסבירו לי שזה הביטוח הרפואי הלוהט ביותר בעיר. חבל לך על הזמן אם אין לך מושלם. ועכשיו מסתבר שעבדו עליי. יש דברים טובים יותר. ניסיתי לנער אותה מעליי אבל היא הייתה שמנה יותר. בשלב מסויים רציתי נורא להוריד לה כאפה

 אבל חולשה פיזית וחינוך פולני מנעו ממני את העונג.

גמרתי עם קופ"ח ונסעתי לקניון. ב"ריקושט" קניתי כיסוי למוצ'ילה (בתאכלס אני נוסע לאירופה מערבית אבל להגיד מוצ'ילה נותן תחושה של אקזוטיקה). ב"אופיס דיפו" חיפשתי מציאות בתחום ה - DVD אך לשווא. ב"H&O" נתקלתי בהפתעה. לפחות עשרה עובדים שוטטו בחנות באפס מעש אבל אף לא אחד מהם לא ניגש אליי לשאול אותי אם אני זקוק לעזרה. הגעתי לקופה, שם עמדה אישה בסוף החשבון. למרות ששלוש עובדות עמדו שם, רק קופה אחת עבדה. רק קופה אחת. העובדת הראשונה שאלה אם אני רוצה להצטרף למועדון. ויתרתי על כל השנינויות המתבקשות ("אני לא מוכן להצטרף לאף מועדון שיהיה מוכן לקבל אחד כמוני לשורותיו") וסירבתי בנימוס. השנייה הייתה מתלמדת והסתבכה עם הטכניקה של להעביר את הקורא על הקוד. והנשלישית, ברוב חוצפתה, הוציאה את התחתונים מהאריזה המקורית ע"מ לקפל אותם מחדש תוך שהיא מפרטת לי את היתרונות בכרטיס מועדון. תהיתי לעצמי, למה כל החנות וכל מי שעומד מאחוריי צריך לדעת שדווקא היום קניתי לי תחתונים בצבע אדום ולמה הכרטיס מועדון הארור הזה רודף אותי לכל מקום. הרי גם כשהצטרפתי למועדון (כללית מושלם) הסתבר לי שיש טובים ממנו. כשאני לא מצטרף, רודפות אותי מוכרות. מה עשיתי רע ?

פינקתי את עצמי בחדש של רוקפור (הערה רעה ל"צליל": המוכר אמר שהחדש של "איזבו" לא יצא. אמרתי לו "יצא, באבוהה יצא" זה שאין לכם אותו פה לא אומר שהוא לא יצא. מה, עץ שייפול ביער לא ייעשה רעש ???) בכמה חולצות טריקו (גיוונתי את המלתחה בכמה חולצות בצבע שחור...) ובדייאט קולה קרה (שבשבילה, אגב, לא הייתי צריך שום כרטיס מועדון).