הבלוג של אילון

במקור הכוונה הייתה לסוע מבודפשט לברלין. מסע בירות שכזה. אלא ש - Eurolines חשבו אחרת והנסיעה הייתה מלאה לגמרי וכך מצאנו את עצמנו בדרך לבריסל. תיכננו לבקר בבריסל ממש לפני החזרה לפריז ובמקור היינו אמורים להיות שם כמה שעות. כל מי שדיברתי איתו לפני הנסיעה אמר לי שכמה שעות זה די והותר כשמדובר בבריסל. הם לא טעו, למעט דבר קטן אחד: גם כמה שעות זה יותר מדי. זה לא שבריסל עיר לא יפה אלא שהיא דלה עד מאוד באטרקציות. אם אתה מחליט להישאר שם לכמה ימים אני מניח שתמצא בכל יום מה לעשות אבל אם אתה פשוט רוצה להכיר מעט את המקום, אתה לא צריך יותר מארבע-חמש שעות.

בראש ובראשונה אפשר להכתיר את בריסל כעיר הערבית הגדולה ביותר באירופה. זה לא צחוק. הרחובות היו מלאים, אבל פשוט מלאים, במהגרים מאפריקה. היו שם יותר צפון אפריקאיים מבשדרות. אני לא יודע בדיוק מה ההגיון במדיניות ההגירה הבלגית אבל באמת שהעיר כולה הייתה מלאה. אולי זה רגשות האשם המערביים על שוד הקולוניות ואולי זו הרוח הטובה ששורה על העיר שמשמשת כבירת האיחוד האירופי. כך או כך, אירופאים רבים לא היו שם. האטרקציה המרכזית בבריסל היא פסלו של הילד המשתין. יש אירוניה לא קטנה בכל שמדינה שנודעת ביחסה הסובלני-יחסית לפדופיליה משתמשת בילד קטן ועירום כסמל וכאטרקציה תיירותית מרכזית. הפסל עצמו הוא בסופו של דבר, גמד עשוי ברונזה שמשתין ללא הפסקה. זה הכול בערך. מעבר לכך המקום המרשים ביותר בו נתקלתי בבריסל הוא ארמון המלך. מדובר בכיכר עצומה שמרכזת לתוכה אלפי תיירים ושמוקפת בניינים רבי הוד והדר. לקראת הערב הכיכר מתמלאת באנשים נעימים פחות אבל עדיין אין מה לפחד. באחד מהרגעים היותר משעממים, איש אחד עם שני כלבים נעמד בכיכר והחל לנסות ולשסות את הכלבים האחד בשני. הם לא רצו והקהל שנאסף בהמוניו התפזר. ראיתי גם איש נורא שחור שהוריד את המכנסיים שלו מול פניה הנדהמות של איזו תיירת (זה נשמע איזוטרי לאללה אבל זו האטרקציה הגדולה ביותר שהייתה בבריסל). בנייני האיחוד האירופי מרשימים ויפים אלא שבניינים שכאלה אתה יכול למצוא בכל כרך אמריקאי (וברמת-גן).  שלא נטעה, בריסל זה לא מקום רע. נהפוך הוא, זו עיר די יפה ונקייה, אלא שהעייפות (הנסיעה מבודפשט ארכה לא מעט שעות) ונוסף עליה, מיעוט האטרקציות, העיב על שמחת התיור. נוסיף על כך את הצלב קרס שצוייר על השולחן בחנות הטלפונים ונגיע למסקנה לא מלבבת במיוחד. מבחינת האוכל בלגיה אכן מצטיינת בשוקולד מעולה, אקלרים מתוקים להחליא (שגם ליכלכו לי במיידית שתי חולצות חדשות שקניתי), בירה טעימה ומרווה במיוחד (הייתי צמא לאללה) וקפה שנמזג בכמויות נדיבות יותר מאלו הנהוגות באירופה ושטעמו טעים פחות ממה שנהוג באירופה. העובדה שמבריסל נסענו ללונדון, הפכה את השעות האחרונות שלי בבלגיה לחסרות סבלנות במיוחד.