הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 4/2004
טלוויזיה קקה
רצה הגורל ונאלצתי לראות ערוץ 2. זה לא קורה הרבה ואני מודה שכשזה קורה, אני די דרוך ונחוש להשמיץ את הערוץ השנוא עליי כל כך. אבל, לזכותו של ערוץ 2 אפשר לציין שהוא מספק לי את כל הסיבות לעשות כן. "טעמים" של צחי בוקששתר היא תכנית מקסימה. אחת מהותיקות שבתוכניות האוכל ואחת מהנעימות שבהן. יש לבוקששתר דרך לגרום לדברים להראות הרבה יותר פשוטים וטעימים ממה שהם באמת. אפילו את התוכנית של גברי ואהרוני אני אוהב. אהרוני מתברר כאישיות טלוויזיונית הרבה יותר נעימה מכפי שזכרתי וגברי (החיוור בגששים) אמנם לא מצחיק אבל נעים הליכות. אלא ש...בערוץ 2 בחרו לשבץ מיד אחריהם את מירי בלקין. הגורואית הגדולה של קבוצות ההרזייה בארץ. מהצד האחד שווה להסיר את הכובע בפני מירי בלקין. היא הקימה בכוחות עצמה אימפריה של הרזייה, עשתה הרבה כסף ועזרה להרבהאנשים שמנים בדרך. באמת כל הכבוד (נא להתעלם מהנימה של הציניות אני אשכרה עושה לה כבוד). אלא שבטלוויזיה זה לא עובר. מהעשר דקות שראיתי התכנית שלה נראית כמו תכנית רעה במיוחד של ערוץ הקניות. היה חסר רק האוסטרלי ההוא עם הפפיון שתמציד מופיע בערוץ הקניות ומנסה למכור כל מיני פיצ'פקעס למטבח. נהוג אמנם שהתוכניות של ערוץ 2 בשעה הזו וביום הזה לא מכוונות לרמה גבוהה במיוחד (ע"ע "המהפך") ודנות בעיקר בנושאי בובע מייסס שונים ומשונים אבל הפעם לקחו את זה קצת יותר מדי בחפיפיות. גם אני במקום מירי בלקין לא הייתי מסרב לפרסומת חינם והייתי מסכים להשתתף בחלטורה הזו, מבזה ככל שתהיה, אבל בחייאת דינכּ, זה כבר מוגזם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
