הבלוג של אילון

בשם התיעוד וכל זה יש גם דו"ח צפייה על הסרט הזה. לא שהוא רע במיוחד וזה גם לא שהוא טוב במיוחד. הוא יחסית ישן (5 שנים לפחות). קצת חיוור על רקע המטריקס ודומיו ובעיקר עלול להיות מעט מאמבו-ג'אמבוי מדי לכל מי שהוא לא אוהד של ז'אנר המד"ב. "הקומה השלוש-עשרה" הוא סרט שעוסק בעיקר ברעיון של מציאות מדומה, רעיון שלטעמי מעט דעך בשנים האחרונות (ואולי העובדה שלא יצא לי לשמוע עליו מזה זמן מה גורמת לי להגיד שהוא דעך בעוד שבפועל אולי הוא עוד חי ובועט). באופן עקרוני דווקא אהבתי את הסרט (שוב, ביחס לעובדה שאני לא אוהד של מד"ב באופן מיוחד) אבל לא יותר מדי. מי שמתביית עליו בשעת שיעמום יכול להנות לכל השאר לא שווה לטרוח.

למהדרין: קרייג ביירקו מגלם בסרט מדען בחברת היי-טק העוסקת בפרוייקט סודי ומתקדם של מציאות מדומה. שותפו הבכיר (מולר-שטאהל) נרצח והחשד העיקרי נופל על ביירקו. בטרם מותו טומן השותף רמזים במציאות מקבילה שפותחה בעזרת המחשב וביירקו צריך להדוף את החשדות ולנסות לפתור את התעלומה בעצמו. בשלב מסויים אפשר כבר לקבל סחרחורת מהמעבר בין העולמות ומחוסר ההבנה הבסיסי של מי הטוב ומי הרע ומי נגד מי ולמה (ובמקרה של הסרט הזה, גם איפה). בסופו של עניין יש פתרון (ואפילו מובן) ועוד שעה וחצי של מד"ב הלכה ללא שוב. לאוהדי הז'אנר ולמשועממים.