הבלוג של אילון

חייבים להחמיא לאלי אוחנה על הטור הזה, שהופיע ב-ONE.

זו לא הפעם הראשונה שאלי אוחנה יוצא כנגד דיעה שרווחת בציבור. אני לא זוכר ספציפית את הפעם הקודמת אבל אני משוכנע שהייתה כזו. עד לפני זמן קצר גם אני חשבתי כמו אלי אוחנה, אין שום סיבה לוותר לצעירים, מוכשרים ככל שיהיו, על השירות הצבאי. וגם אם הם "רק" מזיזים ממטרות או "רק" מבדרים רס"רים דפוקים, עדיין הם צריכים לשרת כמו כולם, להיות בתוך המסגרת הזו, לעבור את אותן חוויות מבאסות ולהודות להאלוהים על זה שבזכות הכשרון הספורטיבי שלהם הם מקבלים תפקידים שיאים למתנדבים בעוד מבחינה פיזית הם יכלו לשרת בלבנון/עזה או באזורי ספר אחרים דוגמת בני ברק.

אלא שעברתי שינוי ובהחלט יכול להיות שבן סהר הוא הטריגר. אני מתעלם לרגע מזה שמדובר בצעיר כשרוני בצורה יוצאת מן הכלל ואחד , שלפחות עד כה, נשמע כמי שההצלחה עוד לא עלתה לו לראש וצבעה בצהוב כמה תאים אפורים. אני אפילו מתעלם מזה שבן סהר, בסופו של דבר והאמת היא שדי בתחילתו, הוא שחקן של הפועל ת"א. זה שמכרו אותו לצ'לסי זו סתם טעות קטנה. הוא שחקן של הפועל, מבית הגידול של הפועל.

המקרה של בן סהר הוא מעניין כיוון שעד כה לא נתקלנו בהרבה מקרים של שחקנים צעירים ששיחקו בחו"ל לפני גיל 18 ועמדו בפני גיוס שעמד לעצור את הקריירה שלהם. שני המקרים האחרונים שזכורים לי היו של עמוס סאסי ושלומי דהאן, לפני 10 שנים.

עמוס מי ? שלומי מי ? זה בדיוק העניין. שני הצעירים הללו שיחקו באקדמיה של בורוסיה דורטמונד הגדולה (אז, אחרי שזכתה בגביע ליגת האלופות). יכול להיות שהם לא היו בנויים מנטלית כמו בן סהר או שלא הייתה להם את אותה מידה של כשרון, אבל בהגיע יום הגיוס, השניים שבו ארצה, חתמו במכבי חיפה ופה בערך נגמרה הקריירה שלהם. לפני שנה או שנתיים הייתה עליהם כתבה בערוץ הספורט. שניהם שיחקו בעירוני רמה"ש וגם שם לא ראו יותר מדי דשא.

אלי אוחנה צודק באומרו שצ'לסי תחכה לבן סהר אם הוא כל-כך כשרוני. לכאורה זה נכון, אבל מי כמו אלי אוחנה, חלוץ כל-כך מבריק, יודע שלמומנטום יש חשיבות עצומה בחיים. בן סהר נמצא כרגע בתקופה מצוינת. אחד משני המועדונים כיום באנגליה, מולדת הכדורגל (איזו קלישאה קלאסית, אה ?) מעוניין לקדם אותו ומוכן להשקיע בו וצופה בו את עתידו.

אין בכלל ספק שעזיבת אנגליה לטובת שירות צבאי תעצור את הכל. נכון, הרבה שחקנים משחקים ומתאמנים בקבוצות על במקביל, אבל פה מדובר במקרה שונה. ואם רוצים דוגמה יותר עכשווית: עומר פרץ. בלי כל קשר לזה שהחלאה הקטנה הזו עברה למכבי ת"א אחרי שנה של התבטלות בצד הנכון של העיר, כשמסתכלים על התרומה שלו לשתי הקבוצות בהן הוא שיחק, או ליכולת שהוא הפגין עד כה, לא יכולים שלא להתפלא, מה בדיוק שטרסבורג מוצאת בו ? האם זה המזור לכל תחלואיה של העיר הזו ?

החזרה לארץ לטובת שירות צבאי פוגעת בכל ספורטאי, ועל אחת כמה וכמה כדורגלן ועל אחת כמה וכמה חלוץ שתלוי במומנטום יותר מכל דבר אחר.

לכאורה, יטענו המתנגדים להקלות לטובת בן סהר שלצעירים רבים ישנן בעיות ברגע שהם מתגייסים לצבא. לא כולם באים עם בעייה של ספורט, לחלקם אלו בעיות ברמה של קיום. הן עובדים ומפרנסים משפחה והתגייסות לצבא תעצור את הכל וממש-ממש תמנע אוכל מפיהם. האם אלו לא חשובים יותר מבן סהר ?

התשובה היא כמובן, כן. אלא שזה לא המקרה. הייתי נורא שמח להאמין שהמערכת האטומה וחסרת התועלת הזו (צה"ל למי שלא הבין) יכולה לתת מענה לכל בעייה אנושית שצצה בפניה. הבעיה של ספורטאים היא שטווח הקריירה שלהם הוא מאוד מוגבל. כדורגלן ממוצע, אם הוא מצליח לחמוק מפציעות קשות ומנהל אורח חיים ספורטיבי (פחות או יותר) יצליח למשוך את הקריירה עד גיל 33-34 אלא שלשיא שלו הוא יגיע עד גיל 29, במקרה הטוב. גיוס לצבא, בהחלט יכול לעצור את ההתקדמות.

יטענו המתנגדים להקלות שהבעיה הזו היא מנת חלקם של ספורטאים רבים ובה במידה של אמנים מסוגים רבים (פסנתרנים, שחמטאים או ציירים). עקרונית זה נכון, אלא שבכדורגל ישנה חשיבות רבה לאימונים לצד הקבוצה, במסגרת הקבוצתית ובתנאים שהמועדון מעמיד לרשות הספורטאי. אני מניח שלצייר או פסנתרן, זה לא בדיוק עקרוני, איזה שעה ביום תוקדש לאימונים.

מעבר לכך, בוא נודה על האמת: הכדורגל הוא הספורט הפופולרי בארץ וכדרכנו בקודש אנחנו מנכסים לעצמנו הצלחה של כל ישראלי בחו"ל. חס וחלילה שלא תהיה כוכב-על או אז תהפוך למושא לבדיחות כמו אקי אבני, אבל סהר מצליח ויש לו את כל הפוטנציאל להפוך לאחד היצואים המוצלחים ביותר של הכדורגל הישראלי (יש בכלל מילה כזו, יצואים ?) ולדעתי, כדאי לעזור לו בדרך. בן סהר בהחלט יכול להיות הסעיף המיוחד, ועדת החריגים, או היוצא מן הכלל שהצבא משחרר לטובת הקריירה. לכל היותר ניתן לסכם איתו שבכל חופשה הוא יקדיש שבוע או שבועיים לטובת צה"ל ויערוך סדנאות אימון או משהו בסגנון הזה (אני מניח שהקייצים שלו יהיו פנויים כיוון שעם כל הכבוד לכישרון שלו אני עדיין לא חושב שהוא זה שיביא אותנו למונדיאל). אפשר לסכם איתו שבתום הקריירה הוא יתגייס בדיוק כשם שעושים עם עולים חדשים שמתגייסים בגיל מאוחר. או שאולי יסכמו שברגע שהוא יחזור לארץ, מכל סיבה שהיא, הוא יתגייס ויתן מה שצריך (יסובב ממטרות בבקו"ם).

חבל לעצור את ההתקדמות שלו רק בשביל העקרון. רק בגלל שכולם חייבים לשרת וכו'. הצלחה של בן סהר באנגליה שווה הרבה יותר מעוד חייל מצ'וקמק שיסתובב בשלישות עם החולצה בחוץ ויתעסק כל היום באיך להשיג עוד הזמנה לבלומפילד לרס"ר יחידה שלו רק כדי שיוריד אותו משמירות.