הבלוג של אילון

ומהצד האחר של "בית של חול וערפל" ממנו התרגשתי עד דמעות אך אתמול ישנו הסרט המחורבן הזה, "רצח סטייל הוליווד". לכאורה כל שביקשנו היה למצוא סרט מצחיק במידה ולא הרבה יותר מזה אלא שאם ישנה איזושהי בדיחה או take-off על הוליווד בסאבטקסט של הסרט, כנראה שהצלחתי להחמיץ אותו בכמה שניות. אם יורדים על הוליווד אז יורדים על הוליווד. אם עושים סרט פעולה אז עושים סרט פעולה. אבל אי אפשר לפספס כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. פשוט אי אפשר. אני מעריך את המאמצים שהושקעו בסרט (רק הריסון פורד לבד עלה בטח משהו כמו 10-15 מיליון דולר) אני מבין את הציוות עם ג'וש הרטנט שאמור להביא את הצעירים לקופות. הופעות האורח של סמוקי רובינסון, אריק איידל וגלדיס נייט. אני מבין את כל זה. אני אפילו מכבד את הרצון הטוב. אבל בחייאת ראבק. מילא ג'וש הרטנט שהוא עוד צעיר ויהיה לו זמן ללמוד אבל הריסון פורד ??? אם בהריסון נפלה שלהבת מה יגידו הצופים האומללים שנאלצים לראות אותו משתטה. ההחלטה, אגב, שלא להוציא את הסרט נבעה בעיקר מהיעדר אלטרנטיבות ומתקווה קלושה שבסוף עוד יקרה משהו. בסוף באמת קרה משהו, הסרט נגמר. למרות התעוררות קלה מצידו בחצי שעה האחרונה (קצת יותר אקשן ומרדפים: ולא שזה מה שאני מחפש אבל במקרה של הסרט הזה הכול הולך) הוא המשיך לשמור על רמה מנומנת, בדיחות לא מצחיקות ומשחק מוגזם.

למי שממש-ממש מתעקש: ג'ו גווילן (פורד) הוא בלש במשטרת ל.א שנאלץ להשלים את פרנסתו בתיווך בעסקאות נדל"ן. שותפו, קיי.סי (הרטנט) חולם להיות שחקן ובינתיים מלמד יוגה. שני השותפים נקלעים לחקירה בפרשיית רצח של להקת ראפ שהייתה בדרכה לתהילה. בדרך הם נאלצים להתמודד עם שוטר מושחת ממחלקת חקירות פנימיות ובעיקר האחד עם השני. זה מחורבן כפי שזה נשמע. להימנע, פשוט להימנע. גם למי שמחפש בכוח צחוקים, עדיף לראות בפעם השנייה סרט שממנו צחקתם בעבר ולא להיקלע למבוכה הקולנועית הזו.