הבלוג של אילון

בין אם אתה מאמין באשמתו של הנשיא ובין אם אתה מאמין בחפותו, קשה שלא להתרשם מהנאום שהוא נשא הערב. זה לא היה נאום. זה היה נסיון עלוב ל - J'accuse כנגד כל העולם ואחותו. ממש כל העולם ואחותו.

לפרקים אני נורא רוצה לחשוב שקצב נפל קורבן לעלילת דם שפלה ונבזית במיוחד. זה לא שאני מגדולי המצדדים במוסד הנשיאות בכללו, אבל אני מודע למעמדו המיוחד ולעובדה שהוא אמור להיות ממלכתי.

אמת, הממלכתיות פסה מן המוסד הזה יחד עם השערוריות שליוו את שלהי כהונתו של ויצמן, ואני לא מדבר על סרוסי וההלוואות אלא על פליטות הפה והסערות שעייזר עורר, אבל בהשוואה לקצב אלה היו סערות זוטות. ממש כלום ושום דבר. אני חושב שחטאו הגדול ביותר של ויצמן היה זה שהוא הפך את מוסד הנשיאות לכר לקידום אג'נדות. אני לא יודע מה בדיוק הייתה האג'נדה של ויצמן, ויכול להיות שגם הוא לא ידע אבל הפופולריות שהוא הכניס למוסד המיותר הזה עמדה לו לרועץ.

לדעתי קצב לא היה אמור להיות נשיא מלכתחילה. פרס היה ראוי יותר, בשל הגיל, הנסיון והפרסטיז'ה שמלווה את פרס (וזה לא עניין של דעות פוליטיות או השקפה מדינית). קצב הפך לנשיא בגלל נקמה של ש"ס, בגלל הרצון לדפוק את הממסד, את "ההם", את הקליקה שכולם מדברים עליה. ו"ההם", "הקליקה" אותם אלו "בעלי האגו המנופח" היו האשמים העיקריים בנאומו ההיסטרי של קצב.

לקצב עמדו הערב שתי ברירות. להרכין ראש, לשמור על קמצוץ של כבוד ולפרוש מתפקידו. הוא בחר באופציה השנייה: לעטות על עצמו חגורת נפץ, קוראן וכאפייה, לצעוק "אללה אכבר" ולרוץ לעבר חבורה של שוטרים ואנשי תקשורת. גם הוא יזוכה הם לא יסלחו לו לעולם. ולא צריך קליקה בשביל זה.  

מצדדיו של קצב, אוהבים להזכיר את יעקב נאמן. השר שהואשם, ויתר על תפקיד שר המשפטים, זוכה לחלוטין אך לא חזר מעולם לתפקידו. כדרכן של השוואות שנעשות ע"י אישי ציבור, גם ההשוואה הזו אינה במקומה. קצב נמצא לקראת סיום תפקידו. הוא חלב מתפקיד הנשיאות כל מה שהיה אפשר לחלוב. זכאי או אשם, עצם נוכחותו ותפקודו כנשיא המדינה בזמן שמעליו תלויות ועומדות האשמות כל-כך חריפות, כמוה כיריקה בפרצופו של הציבור הישראלי. אתה לא חייב להאמין שיש צורך במוסד הנשיאות, אבל אם החברה מאמינה שכן, ראוי שתבקש בתפקיד אנשים שידעו לכבד את המעמד. קצב הוא ללא ספק אינו אחד כזה.