הבלוג של אילון

ריצ'רד קרטיס שהתנסה לראשונה בבימוי ב"אהבה זה כל הסיפור" (Love actually במקור) היה שותף ליצירת: יומנה של ברידג'ט ג'ונס, המופע של מר בין, פרנצ' וסונדרס, ארבע חתונות ולוויה אחת והעבר שלו מרחיק עד ימי "ספיטינג אימאג'" המיתולוגית (התוכנית ששימשה בסיס לחרצופים ודומיהם ושכיכבה בוידאו הבלתי נשכח של ג'נסיס ל - Land of confusion) לפיכך ניתן להבין מה הרקע הקולנועי והתפיסתי של קרטיס. הוא רומנטיקן חסר תקנה וקולנוען ותיק ומוערך מספיק כדי לגייס שורה של כוכבים שיופיעו בסרטו: יו גרנט, ליאם ניסן, קולין פירת', אלן ריקמן, אמה תומפסון, קירה נייטלי, לורה ליני, בילי בוב ת'ורנטון,ביל ניי, אנדרו לינקולן, דניס ריצ'ארדס, קלאודיה פישר ושאנון אליזבת' (שלושת האחרונות בקמיאו מצחיק במיוחד), רוואן אטקינסון ומייקל פרקינסון. מכמות השמות אפשר להבין שלא מדובר בסרט רגיל אלא בכמה אפיזודות שמתקדמות האחת לצד השנייה. המכנה המשותף לכולן הוא האהבה על היבטיה השונים אלא שקרטיס, רומנטיקן חסר תקנה, כנראה, מציג את האהבה על היבטיה הסכריניים ביותר. תוסיפו לכל זה את העובדה שהסרט סובב סביב חג המולד (שהוא תמה ידועה בסרטים) ותקבלו קומדיה רומנטית על רומנטיקה. אין ספק שלפרקים זה מעיק ומתוק מדי אבל מבחינתי, לפחות, זה היה שווה כל רגע. יו גרנט (שכנראה לעולם לא יצליח להתשחרר מתדמית המבולבל-המקסים שהוא מגלם בכישרון כל כך רב) היה מצחיק למדי. ליאם ניסן  שחקן על. ובעיקר, הכי בעיקר, ג'ון קיוזאק האנגלי, קולין פירת' (חשוב להדגיש: בינו לבין קיוזאק אין דבר וחצי דבר. הם אפילו לא דומים. פשוט הם השחקנים שאני הכי אוהב). קצרה היריעה מלפרט את כל הסיפורים שמופיעים בסרט: חלקם מרגשים יותר (לורה ליני ואמה תומפסון, כל אחת בסיפור שלה), חלקם פחות. יותר מכולם אהבתי את קולין פירת' שנוסע לחופש בפורטוגל ומתאהב בעוזרת הבית שלו שלא מבינה מילה ממה שהוא אומר. כל השאר גם כן בסדר. חובה לבוא לסרט הזה בגישה המתאימה ועם נכונות לקלוט כמויות אדירות של סוכר. מי שינקוט בשיטה הזו, יהנה לאללה.