הבלוג של אילון

קראתי בעיון את רוב הודעות שהושארו היום בפורום לגבי גלגל"צ. נעים לראות שיש לכולם אויב משותף, ועוד יותר נעם לי לראות שלזיו רובינשטיין יש תעסוקה קבועה(אני לא יודע על איזה עבודה הוא בדיוק מדבר כי לפי החישובים שלי אין לו כל כך זמן לעבוד מרוב שהוא עסוק בפורום הזה).

בכל מקרה, הרעיון שלו לגבי ההופעה מול בניין גלגל"צ הוא רעיון טוב מאוד ואפילו מקורי אלא שלדעתי הוא לא יעזור בכלום. הוא לא יעזור כיוון שכפי שניתן לראות, גם בין מתנגדי גלגל"צ, אין אחידות. האחד רואה בגלגל"צ את סמל הדיכוי המזרחי ומפרשן לדעת כל שיר שעורכי התחנה בוחרים לשדר. האחר חושב שגלגל"צ צריכה לתת יותר צ'אנסים ללייבלים קטנים והשלישי חושב שלא שמים מספיק אהוד בנאי (זה כמובן נאמר רק לצורך הדוגמה: אני לא חושב שגלגל"צ יכולים לשים יותר אהוד בנאי ממה שהם שמים עכשיו. לדעתי, הם צריכים לבקש ממשרד התקשורת תדר מיוחד שייקרא גלגל"צ-אהוד בנאי ואותו הם יקדישו לאומן הבית שלהם. אבל זה חוצה מייסה כמו שאומרים אצלנו האשכנזים המדכאים). הסיבה שבעטיה כולם רודפים את גלגל"צ ומתעסקים בה כל כך הרבה נעוצה בהצלחה העצומה שלה זוכה התחנה הזו. החל מראשית דרכה, היא הפכה לאלטרנטיבה הרדיופונית המועדפת על רבים וטובים. היכולת לשדר רצף של שירים טובים (או לפחות מצליחים בד"כ) הקלה על המוני אנשים לבחור בגלגל"צ כתחנת הבית. אני משוכנע שאם גלגל"צ תהפוך לתחנה אקלקטית שתשדר את יאיר דלאל ואחריו את התינוקות (סתם לצורך הדוגמה) ואחריהם את רגב הוד ואח"כ את להקת הנח"ל והכול בשם הפלורליזם והרצון להפוך את כולם למרוצים, היא תפסיק להיות מצליחה כל כך. יש גבול לסבלנות של הנתינים הישראליים. יכול להיות שבעיית הסבלנות של המאזין הישראלי נוצרה בגלל תחנות כמו גלגל"צ אבל כיום זו עובדה קיימת. כמה מאיתנו באמת היו מקשיבים קבוע לתחנה כזו ?

עכשיו, יש סבירות גבוהה להניח שרבים יתקפו אותי ויגידו שבגלל שגלגל"צ ממומנת מכספי ציבור הרי שהיא צריכה לייצג את הציבור ולהיות פטורה משיקולי רייטינג. Might as well be, אבל כפי ששמתם לב, הערוץ הראשון (שגם הוא ממומן מכספי ציבור) פטור משיקולי רייטינג ובגלל זה הוא נראה ככה. למעט אנשים שבאים מתחושת שליחות לנושא מסויים או עמדה מסויימת, קשה להאמין שמישהו בתקשורת האלקטרונית, עושה דברים שלא על-מנת לזכות ברייטינג. אין מה לעשות, גם גלגל"צ "הציבורית" פועלת לשם הרייטינג וברבות הימים הצליחו לפתח בגלגל"צ את תפלול ההמונים לרמות שיא. הרוק הישראלי שלנו הוא אהוד בנאי. המזרחי שלנו הוא שרית חדד והפופ הוא רוני. כולנו התרגלנו לקבל מהתחנה הזו את הדברים הכי בטוחים בעולם ועם השנים התחלנו להאמין שזה מה שאנחנו באמת ראויים לו וזה מה שאנחנו באמת רוצים. אפשר לכעוס על גלגל"צ עד מחר אבל כל הרפורמות שכולם מציעים יהפכו את גלגל"צ לתחנה עם הרבה פחות רייטינג ואז גם לא יהיה דיון ציבורי כל כך גדול לגבי מי ייכנס לשם ומי לא. אני לא רואה קרבות עזים ומרים ניטשים בפורום הזה על מהות העריכה המוזיקלית של "רדיו אמצע הדרך" או "קול העמק המערבי". ההצלחה של גלגל"צ והתפלשות של עורכיה המוזיקליים בבינוניות, הם שגורמים לדיון הנרחב והבלתי-נגמר הזה. ביום שגלגל"צ תהפוך לדלדל"צ היא כבר לא תעניין אף-אחד (ואז זיו רובינשטיין יוכל להתפנות קצת לעבודה. סתם, זיו, אני רק מקניט, הכל בכוונה טובה...). לצערי הרב (ואני אומר את זה בכנות) אי אפשר להגיע למצב שבו כולם יהיו מרוצים. ובמדינה כמו שלנו (שלושה יהודים-ארבע דעות וגו') אי אפשר להגיע למצב שבו אפילו הרוב יהיה מרוצה. גלגל"צ, בינתיים, הכי התקרבה לזה.

אני קורא כל מיני הודעות על כך שצריך להעמיד את קובלנץ למשפט ציבורי. במדינה שבה ראש הממשלה הוא משוחת כל כך (ובקרוב, מושחת עם קבלות). והטוען לכתר הוא נתניהו (עוד פלוץ אחד), קשה להאמין שמערכת המשפט או הציבור יגלו עניין בקובלנץ הזה (עם כל הכבוד שאין לי אליו). לדעתי, הדיון הציבורי (ובעיקר הדיון בפורום הזה) לגבי גלגל"צ רק גורם נזק. תרשו לי לעשות השוואה בין גלגל"צ ליאסר ערפאת. האיש הזה (ירפאת, לא קובלנץ) הוא איום ונורא. האוייב הגדול ביותר של המדינה. אבל...ממשלת ישראל, בנסיון שלה לדחות כל יוזמת שלום או נסיון זה או אחר, הפכה את ערפאת לאבי כל חטאת ולבעיה האקוטית ביותר של המדינה. "לא ננהל מו"מ כל עוד ערפאת בחיים" וכו'. הבעיה היא שיום אחד ערפאת עשוי למות (במהרה בימינו) ומה אז ? מה יעשו אריק שרון/נתניהו אז ? הרי לאורך כל ימי הממשלה דיברו על ערפאת כבעיה המרכזית והנה כשהמכשול הוסר עדיין אני משוכנע שלא ייעשו שום צעד לשום או נורמליזציה או אפשרות לחיות (I'll settle for that) ערפאת (עם כול הרוע שבו) הוא רק התירוץ. כך לגבי גלגל"צ. התחנה הזו יכלה להיות הרבה יותר פלורליסטית ואיכותית ופחות להישלט ע"י חברות התקליטים הגדולות. היא יכלה. אבל הבעיות בשוק המוזיקה בארץ הן הרבה יותר גדולות מטעמו הלקוי של קובלנץ. יכול להיות שנעים לשנוא אותו (אני לא יודע, אף פעם לא ניסיתי) אבל אני משוכנע שהוא לא הבעיה היחידה ואפילו שהוא לא הבעיה המרכזית. נניח והמאבק לפלורליזם תרבותי/מוזיקלי בגלגל"צ יצליח ויתחילו לשדר את אלג'יר. נניח. מה אז ? אז יקומו כל אלה שמפאת קוצרה של היממה, לא הספיקו לשדר אותם ויזעקו קול זעקה מרה. זה בדיוק מה שיקרה. שביעות רצון טוטאלית זה קונספט שלא קיים בשומקום ובטח שלא במדינת ישראל (שחצי מהציבור שלה מורכב מאשכנזים חמוצי פנים ששולטים ממילא בגלגל"צ, הלא כן Southern man ???)

דבר נוסף: אני לא יודע אם שמתם לב, אבל גם הפורום המכובד הזה, נוטה להתמקד ולהתרכז תמיד באותם אנשים ואותם הרכבים. היו ימים שלמים בהם לא הפסקתם לדבר על פונץ' (שהאלבום שלהם היה נחמד לחלוטין אבל לא הרבה יותר מזה). יש פה תמיד את אותם שמות קבועים ואתם "חשודים" קבועים. בדומה לדמויות של ג'ון קיוזאק וחבר מרעיו ב"נאמנות גבוהה", אתם נוטים לבוז לכל מי שלא מסכים עם הטעם ההו-כה-מיוחד של כל באי הפורום הזה. שימו לב לזה. בכולנו יש קובלנץ קטן וגלגל"צ גדולה. לסיום דבריי (בואנה, יצאה לי תגובה ממש ארוכה) אני רוצה לציין שבחיי האמיתיים אני גם אחד מנפגעי גלגל"צ. לא חשוב למה ולא חשוב איך. אל תכעסו עליי. אני לא מנסה להגן על גלגל"צ אלא מנסה למתן מעט את כמות ועוצמת הדיון לגבי התחנה הזו ומנסה להראות (או לפחות יוצא מנקודת ההנחה) שיש בעיות נוספות, גדולות לא פחות.

לסיום (אחרון באמת): שמתי לב שלמנהל הפורום יש נטייה למחוק הודעות שלא מתייחסות למוזיקה. מעניין מאוד הקטע הזה. אני מקווה שהעקיצות לגבי זיו רובינשטיין (באמת שהכול בחברות) והאשכנזים (אגב, גם אני שייך לתת-קבוצה השלטת הזו) לא יגרמו לו למחוק את ההודעה שלי. עבדתי עליה קשה. אני מקליד רק עם שתי אצבעות. בברכת דרך צלחה לכולם.

קישור להודעה בפורום