הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 6/2004
גם הוא מזיין יותר ממני.
כיאה למי שגר במרכז חולון, אני סובל מבעיות חניה קלות, בעיקר בשעות הלילה. הרחוב שלי עמוס כוונות טובות אבל דליל מאוד בתחום החניה וכך יוצא שאני צריך להסתובב כמה דקות טובות עד שאני מוצא חניה. כמובן שיכולתי לחנות כמה דקות מהבית, אבל כל הקונספט הזה של הליכה עד לאוטו וממנו ממש לא נראה לי. בכל מקרה, בשכונה שלי ישנם שני מקומות חניה (שמבחינתי יכלו להיות אופטימלים) ששייכים לנכים (שילוט, סימון והכול). אני גר שם כבר חודשיים ועדיין לא ראיתי נכה אחד לרפואה. אפילו לא צליעה קלה, אפילו לא צלקת ילדות. כלום, נאדה, גורנישט. אני חייב לציין שבכל הנוגע לחניית נכים ותפיסתה ע"י מי שאינו בעל החניה, אני הכי רדיקלי שאפשר. מבחינתי, מי שתופס חניית נכה, אפשר ורצוי לתלות אותו (אפשר גם זירקה קטלנית, either way). אלא שבמקרה של השכונה שלי, אפעס, הנכים לא כל כך משתפים פעולה והחניות שלהם, דווקא שתי החניות הנוצצות הללו, תמיד פנויות בלילה. תמיד הן פנויות כשאני צריך חניה. מימיי לא חניתי בחניית נכה ואני מקווה שזה גם לא יקרה אף פעם. ובכל-זאת אני לא יכול שלא לתהות, לאן הם הולכים ? מה יש להם לעשות בלילה ? למה מסתמן שחיי החברה שלהם נוצצים הרבה יותר משלי ? 2:00 בלילה ובעל הרכב מטייל לו. מה יש לו להיות מודאג ? כשהוא יחזור הבייתה תחכה לו חניה. בזמן שאני מחפש חניה הוא יכול לצאת לבלאומילך, לתפוס לו מישהי ללילה, לחגוג קצת ולחזור כאילו כלום. בינתיים אני משוטט ברחובות עם טנק דלק מתכלה ועייפות גועשת וסובל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
