הבלוג של אילון

לא הצלחתי לגמרי להתעדכן בחדשות היום, אבל ראיתי קצת בערב.

אני משוכנע שמאוחר בלילה,כשהוא עולה על יצועו, או סתם הולך לישון, אולמרט אומר לעצמו, "למה אני צריך את זה ???" הרי את כל המינויים הפוליטיים שהיה לעשות - כבר עשיתי. שולה כבר מסודרת. המלחמה הייתה מיותרת ולמה אני צריך את השיחות היומיות עם עמיר פרץ. וכשהוא חושב לעצמו את המחשבות האלה, מאוחר מאוחר בלילה, עולה לנגד עיניו דמותו של נתניהו. הרי ראשי ממשלה לא גומרים פה טוב. וכשנתניהו הלך כולם חשבו שהוא כשלון מוחלט, והנה עכשיו הוא התקווה הלבנה הגדולה ואולמרט בדרך להחשב לגדול הכשלונות (כבר שמעתי שאומרים שהוא אפילו יותר גרוע מברק) ואולי יום אחד הוא יחזור להיות התקווה הלבנה הגדולה. כי עולם כמנהגו נוהג והגלגל סובב וכפי שאמרה הזקנה המיתולוגית ההיא מתשדיר הבחירות ההוא "ואני אמשיך לעשות ספונז'ה". 

ובלי כל קשר לטרטמן שמרטמן, תגידו "מה לעזאזל קורה פה ????"

ולגבי השביתה, כעובד אחד מאותם מוסדות ששובתים, הייתה לי את מלוא הכוונה להגיע לעבודה היום. יש לי טונות של דברים לעשות ולמרות הצורך בעזרה הדדית ושמירה על זכויותיהם של מולני השכר (או איך שלא צריך לומר), אני עובד במוסד שברוטך השם, את מעט השכר שהוא משלם לי, הוא תמיד משלם בזמן. אני לא חושב ששביתה פותרת בעיות. מאז ימי עמיר פרץ, אני לא יכול לחשוב שכל שביתה היא בעצם דרך להפגין את כוחו של יו"ר ההסתדרות. הרי ממילא המוסד הזה כבר שנים, עובד רק למען הועדים הגדולים.

אבל הפעם היה גם עניין אישי. אח שלי הגיע ליבוקר מולדת ראשון אחרי 5 שנים. ומילא אח שלי, אבל הבת הבכורה שלו שהיא פשוט חלום. קשה לי להסביר. היא כנראה האדם שאני הכי אוהב בעולם. ואם הם לא היו מגיעים בגלל השביתה, אם הייתי מפסיד דקה מהביקור שלו בגלל הגחמות של עיני וההשבתה של נתב"ג, כנראה שהייתי חונק אותו. שם לו משהו במשקה או סתם שונא אותו לנצח.

ובתאכלס, העיקר שהיא בארץ. יותר מזה אני לא צריך.