הבלוג של אילון

אני חייב להודות שבשנים האחרונות הצלחתי לפתח טולרנטיות די גדולה לשלמה שרף. האיש הזה הוא ההתגלמות של הישראליות על כל צדדיה היפים יותר ויפים פחות. ניכר שיש לו לב חם ואוהב, הוא רגיש ומשפחתי, אבהי וכו', אבל בד בבד הוא מחוספס, חסר נימוסים, מתלהם, אגרסיבי, צעקני ומדבר שטויות בטונות. יש לו דיעה על הכול, קשור או לא קשור והוא לא מהסס להביע אותה. וכפי שנאמר על תל-אביב, בכל זאת יש בו משהו. בימים האחרונים, "המאמן הלאומי" עומד במרכזה של פרשייה שמגלמת יותר מכל את סינדרום הוואקום שבעולם הכדורגל שלנו: בהעדר כדורגל לשמו, מתעסקים בשטויות.
לכאורה, המילים שאמר שרף על זיטו אוגבונה - "צריך לשים אותו בכלוב ולשלוח בחזרה לניגריה" - נשמעות גזעניות ונוראיות ואני משוכנע שאי שם תימצא מקהלת המצקצקים לנוכח דבריו של שרף. אלא שצריך לקבל מעט פרופורציות:
שרף אף-פעם לא הצטיין באהדה יתירה לאוגבונה ואף-פעם לא תפס ממנו שחקן. במסגרת "יציע העיתונות" שרף לא חסך את שבטו מאוגבונה וגם שמונה השערים שאוגבונה הבקיע עד כה העונה לא עזרו לשרף לאהוב אותו יותר. אני חייב לציין, כמי שראה את אוגבונה משחק כבר כמה פעמים, שזיטו קשישא הוא חידה בעיניי. או שהוא סובל מחוסר יציבות שדורש בדיקה של פסיכיאטר (אולי הוא סכיזופרן, פעם כדורגלן ופעם נגר) או שאלילת המזל מתעקשת להפוך אותו לכדורגלן למרות תנאי הפתיחה הבעייתיים. איך שלא יהיה, שרף לא אוהב אותו.
בשבת האחרונה זיטו כבש שער שלאחריו הוא החווה בידו תנועה של שחיטה על צוואר. למחרת, הופיעה בעיתונים הידיעה לפיה התנועה כוונה לשרף. בין אם זיטו התכוון לשרף ובין אם הוא עשה את התנועה כמחווה למתאגרף החביב עליו (זה היה ההסבר הרשמי של זיטו ואני מכיר איש אחד מרמת-גן שיוכל לאשר הכצעקתה...). שלמה שרף לא חיכה הרבה וחלילה לא ספר עד עשר, כנראה שהוא גם לא ספר עד אחת. במיקרופון הראשון שנקרה לפניו הוא אמר את מה שאמר. לכאורה, זה יכל להיגמר בזה. OK, שלמה שרף וזיטו כנראה כבר לא יצאו לבלות ביחד. אלא שהתקשורת, בהעדר כדורגל אמיתי לעסוק בו, התחילה לנפח ולנפח. ופתאום הנהלת הפועל ת"א רוצה לתבוע את שרף, וחוג האוהדים (מי עומד לעזאזל מאחורי הכינוי הזה ???) נגדו וכו' וכו' וכו'. מהמעט שאני מכיר את זיטו, הוא נראה לי אחד שלא מתרגש יותר מדי. שרף לא שרף, הוא בשלו.  מקץ יומיים או שלושה, נדמה כי גם התקשורת התייאשה מלהוציא "משהו" מכל העניין הזה. אז למה כל זה היה ? למה לשקר ? ולמה לסכסך ? זה היה חסר למישהו ?
אחד מהדברים הראשונים שהמנהלת שלי לימדה אותי (או לפחות חידדה אצלי) הוא שברגע שתשליך אבן לשלולית, אין לדעת במי הבוץ יידבק (וואי וואי וואי, איך אני מעוות את מה שהיא אמרה...)

ראיתי אתמול בתסכול את הפועל ירושלים מפסידה לז'לז'ניק. איך שנגמר המשחק הראשון ידעתי שהפרש של תשע נקודות הוא האכזרי מכולם. בהפרש של שתי נקודות או פחות אתה בא למלחמה, בהפרש של עשרים אתה בא להשתזף, בהפרש של תשע אתה בא להרדים ויוצא מורדם בעצמך. אני חייב להודות לבושתי שהתסכול מהפסד של הפועל ירושלים הוא גדול פי כמה מהעונג על הפסד של מכבי ת"א ולפיכך אתמול יכולתי סוף סוף להיזכר כמה שמשחק הכדורסל מורכב מאוסף של רגעים קטנים שמציירים את התמונה הגדולה: איבוד של טפירו, התחכמות מיותרת של באוורס, שלשה היסטרית של אוסטין וכו'. אתמול המומנטום פעל לרעתה של ירושלים וחבל שכך. עכשיו, כל מה שנשאר זה נצחון ספרדי היום בערב. נחמת עניים, נחמת מתוסכלים, נחמת טפשים, whatever העיקר העלאת מפלס ההיסטריה אצל הצהובים.

בית"ר ירושלים עומדת לקחת אליפות. אולי האליפות הכי מגעילה שניתן להעלות על הדעת, בעונה הכי מגעילה שניתן להעלות על הדעת, ובכל-זאת אליפות. לצערי הרב העומק בספסל, שילוב היכולות האינדיבידואליות והקהל, יצליחו להביא את הקבוצה לאליפות. הפועל ת"א ומכבי ת"א הצליחו להפתיע העונה את כולן (ונראה לי שבעיקר את עצמן) אבל זה לא יספיק. בכלל, בלי כל קשר לטעמיי האישיים, אסור, פשוט אסור שקבוצה כמו מכבי ת"א תיקח אליפות. הכדורגל שלהם מצליח אפילו לבייש את הביטוי "1-0 קטן".  נראה לי שבית"ר ירושלים מתעסקת בשטויות ומשדרת היסטריה לכל כיוון בעיקר בגלל היתרון בצמרת. כל עוד יש יתרון הקהל הבית"רי מרשה לעצמו להתעסק בשטויות. תהיו בטוחים שברגע שהאליפות תהיה בסכנה, הם יתאחדו וידחפו את הקבוצה לאליפות. מהצד האחד, הגרלת המשחקים סידרה לנו מחזורים אחרונים מדהימים, אבל אם הפועל תגיע אליהם כמועמדת ותצא מהם עם הסגנות שהיא מכירה כל-כך טוב, אולי עדיף לוותר. לגבי מכבי...עדיף למות.

ליברפול הצליחה להדיח אתמול את אלופת אירופה, ברצלונה, למרות הפסד ביתי 1-0 באנפילד. ליברפול עלתה לשלב הבא בזכות הניצחון המדהים שהושג לפני שבועיים בקאמפ נואו 1-2. את השערים בניצחון ההוא כבשו קרייג בלאמי וג'ון ארנה ריסה שרק ארבעה ימים לפני המשחק היו שותפים לקטטה שבשיאה בלאמי ניסה לשבור את רגלו של ריסה בעזרת מחבט גולף (ובגלל זה, לאחר השער הראשון שכבש, רץ בלאמי לקהל והחווה בידו על תנועה של מחבט גולף). להנהלת ליברפול ולרפא בניטז המנג'ר היו את כל הסיבות שבעולם להשתגע ולהדיח את בלאמי או ריסה או שניהם או שאר השחקנים שהיו שותפים לאירוע (רבות הגרסאות לגבי מה שבאמת קרה שם). מכיוון הנהלת ליברפול יצאו שמועות לפיהן בלאמי לא ימשיך עם הקבוצה לעונה הבאה (מי המשוגע ששם את בלאמי, פנאנט ופאולר באותה קבוצה ???) ובכל זאת, לפני שבועיים בברצלונה בלאמי היה המלך. ולמה מגיע כל הסיפור הזה ?
אולי כדי להוכיח שלא תמיד צריך להגיב בהיסטריה, ולא תמיד צריך להשתגע ולהשתולל. במכבי חיפה שעונת הליגה שלה נראית עלובה למדי הענישו ב-20,000 ש"ח !!! את קולאוטי על כך שלא הזדרז לרדת מהמגרש כשקבוצתו הייתה בפיגור. את מסודי הענישו ב-5,000 ש"ח על שסימן לקהל לשתוק. כל אידיוט יכול לראות שמשהו רע עובר על קולאוטי. הבחור לא פוגע, לא מצליח לעשות כמעט כלום ומאבד את הביטחון שלו כמעט לחלוטין. אלא שקולאוטי היה חלוץ ענק בעונה הקודמת והוא נחשב לישראלי והוא נכס לכל קבוצה, אפילו למכבי חיפה. האם רוני לוי באמת חושב שהפגיעה הקשה בכיסו של קולאוטי היא מה שייצב את השורות בחיפה ? מסודי זוכה למטר קללות בלתי פוסק מהקהל הגועלי ומהפונק של מכבי חיפה, האם צריך להעניש אותו על כך שהוא לפחות הראה אכפתיות ?
אני לא חושב שזו הדרך ולפחות יש לי את בלאמי וריסה כעדי אופי.

אפרופו העונשים בחיפה, אליניב ברדה הגיב כמעט-בגסות על זה שלוין החליף אותו במשחקה האחרון של הפועל ת"א. לטעמי ברדה הציג בדיוק את אותה מידה של אכפתיות שהציג מסודי. הנהלת הפועל יכלה לחסוך כמה אלפי שקלים מהמשכורת שלו ולתת לו קנס, ובכל-זאת הוחלט לתת לו ע"ת של 3,000 ש"ח. לא שאפשר להשוות, אבל לדעתי זה רק יעזור לתפוקה של ברדה. רון קופמן צודק, הוא לא היה מעז לעשות את זה לקשטן, אבל זה לא רלוונטי. קשטן מביא לאימון שלו שיטות והתנהגות שהופכות את המשחק ליעיל ומשעמם והופכות את השחקנים לעבדים שלו (אם כי מתוך הערכה). לוין עובד אחרת וזה לגיטימי. יחס גורר יחס ואני משוכנע שאם לוין היה חושב שהפתיחות של השחקנים מזיקה לו לקריירה הוא היה עושה עם זה משהו. בינתיים הוא מנצח, זה נראה לי הפתרון הכי טוב.

למה אני שונא את אלי כהן ? למה לא אהבתי אותו גם כשהוא אימן בהפועל והיה המאמן הראשון שהביא לה תואר אחרי 11 שנים ?
אני חושב שהכל התחיל בראיון שקראתי איתו ובו הוא סיפר שבבית הוא "פארוק" (כלומר מריץ את אישתו וכו'). אני לא כזה אביר זכויות נשים או זכויות בכלל ובכל-זאת משהו בגישתו של האיש הזה מאוד עיצבן אותי. אחרי זה הגיע אותו משחק נשכח שבו בתור מאמן מכבי חיפה (אם אני לא טועה) הוא השתולל על הקו על-מנת שהשופט יוציא צהוב לשחקן יריב על עבירה שלא הייתה. בקיצור, משהו באלי כהן לא מתחבר לי טוב (שלא לומר מגעיל אותי).
העונה זה הגיע לשיא: זו לא הבחירה במכבי ת"א, אלא התלונות הבלתי פוסקות שהיו לכהן כלפי כל העולם ואחותו. התקשורת לא הוגנת עם מכבי, השופטים, המזג-אוויר, היריב בא להסתגר, היריב בא לתקוף, היריב בא בצהוב, היריב בא בערב. די, די כבר, זיינת את המוח !!! למה שלא תודה: אני מאמן משעמם. אני נורא נורא רוצה שיעסיקו אותי גם בעונה הבאה ולכן אני עושה הכול כדי לעקר מהמשחק כל שביב של הנאה. אני מעדיף שהקבוצה שלי תנצח 1-0 או תסיים ב 0-0, שהקהל יתבאס רצח, אבל העיקר שתהיה לי עבודה. הייתי מעריך אותו הרבה יותר. במקום זה, כהן מעדיף להתבכיין. נון-סטופ.

ואפרופו כהן ושאר מאמני הליגה: מה הקטע הזה של לא להצהיר על אליפות ??!!??
כל אחד "לא רוצה להלחיץ את המערכת" אבל כל המערכות כבר גולשות וגועשות. מה חושבים מאמני ישראל שהשחקנים מטומטמים ? שהם לא יודעים את המיקום בטבלה ? כל אנטבי או שבחון קם בבוקר, פותח את העיתון ורואה שיש עוד עשרה משחקים לסוף העונה ושהוא בפער של 2-4 נקודות מהפיסגה. זה לא מספיק כדי לרוץ לאליפות ?? ובכלל, לשם מה משחקים ? אני מבין שזה יפה להגיד שבונים קבוצה לשנים הבאות, אבל זה שקר במקרה הטוב. יאללה, תהיו גברים: "כן, אנחנו רצים לאליפות ואני מקווה שננצח מספיק ושביתר תמעד מספיק על-מנת שבסוף העונה האוהדים יחגגו, נקבל מענק יפה ושנה הבאה שוב לא נגיע לליגת האלופות". זה בסדר, נאהב אתכם הרבה יותר ככה.