הבלוג של אילון

חזרתי עכשיו הבייתה, אחרי יום וחצי שביליתי אצל ההורים. ביום רביעי בלילה נסעתי לפסטיבל הקולנוע בשדרות (עליו ארחיב בפוסט נפרד ומעודד יותר) ואחרי שראיתי את "חלומו של הנרי", התיישבתי לאכול בדוכן האוכל הקווקזי. היה טיעם לאללה. עלי גפן, אורז ועוף ממולא. כל הכבוד. שלשום בלילה, התחלתי להקיא את נשמתי. בהפסקות של אחת לחצי שעה הקאתי כל עוד נפשי בי. בבוקר כבר לא יכולתי יותר והלכתי לרופא. בשלב הזה החסות עליי ועל מעשיי עברה להורים שליץ הייתי מעולף ותשוש. ביליתי את ל יום האתמול בלשכב בבית הוריי ולהיות חולה ורצוץ. אין ספק שאם חולה ורצוץ, אז בבית הוריי. היה יופי. עכשיו אני שוב כאן. מתאושש להנאתי.

חזרתי הבייתה אחרי יומים וקראתי את שני הפוסטים האחרונים שהשארתי. ניסיתי להיזכר מי הצעיר הזועם הזה שביום חמישי בבוקר כל כך התעסק בנתניהו ולא ידע ש - 12 שעות מאוחר יותר נתניהו יהיה בערך הדאגה האחרונה שלו. לא נורא. העיקר שמחר הכול יהיה בסדר. שבת שלום לכולם.