ראיתי עכשיו בטלוויזיה (שוב השגיאה הזאת של לראות חדשות), בחור מנווה דקלים שנקרא רפי סרי. הוא עומד מול לשכת ראש הממשלה ומפגין נגד תכנית ההתנתקות שהממשלה מנסה (או לא מנסה) להעביר. מעבר לעובדה שראיינו אותו לשלי יחימוביץ' כשהוא עומד מול השמש וממצמץ ומפלבל בעיניו, חשתי סימפטיה גדולה לרפי הזה. אמנם אני בעד ההתנתקות (ברמת העיקרון) ועם כל הצער שבדבר אני מניח שגם רפי מבין שהוא ייאלץ לעזוב את ביתו וכו' אבל עם דבר אחד שהוא אמר לא יכולתי שלא להסכים וזו הדרך שאותה עברה הממשלה על-מנת להביא את התכנית הזו לאישור. רפי היטיב להשתמש בסיסמאות של דמוקרטיה ומינהל תקין וכו' אולם בסופו של דבר כולנו יודעים שהממשלה עסקה במאכריות מהזן הנחות ביותר כדי להביא את התכנית הזו לדיון. עושה רושם ששרון לא יצליח להעביר אותה ושאולי יהיו בחירות בקרוב ואולי בכלל יגיע נער הפלא הנצחי, דאוס אקס מכינה של הפוליטיקה הישראלית, שמעון פרס ויציל הכול (או שיבלגן הכול, תלוי מאיזה צד של ההכול מסתכלים). בכל מקרה, נדהמתי לראות איך מפגש טלוויזיוני (הוא מהצד של הטלוויזיה ואני מהצד של הכורסא) עם מישהו שמדבר בתרבותיות ולא בסיסמאות של ארצישראל וכל זה יכול לגרום לי לרגע לחשוב ואפילו להבין את האחר (במקרה הזה, רפי מנווה דקלים שמפגין מאז הבוקר נגד אריק מחוות השקמים). ההזדהות הקלה עם רפי הזכירה לי בדיחה עתיקה שקראתי באחד מעיתוני הספורט, בשיאו של המשבר קלינגר-נמני-לוני:
מספרים שנמני בא ללוני ואומר לו שקלינגר ככה וככה וככה וככה ואז לוני אומר לו "אתה יודע מה, אתה צודק". אחרי שנמני הולך מגיע קלינגר ללוני ואומר לו שנמני ככה וככה וככה וככה ואז לוני אומר לו: "אתה יודע מה, אתה צודק". אלי דריקס שמשקיף על הכול מהצד בא ללוני גם הוא ואומר לו: "תגיד לי, איך יכול להיות שנמני אומר על קלינגר את כל הדברים האלה ואתה אומר לו שהוא צודק ואז מגיע קלינגר ואומר לך את אותם הדברים על נמני ואתה אומר לו שהוא צודק ???". לוני המותש מסתכל על דריקס ואומר לו: "אתה יודע מה, גם אתה צודק". אז הנה, בדיחה קטנה בניחוח של שלמה ניצן שהתקשרה לי בעקיפין לרפי אחד שבטח עכשיו מת לשתייה קרה וסנדביץ'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
