לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 50

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2004    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2004

דו"ח צפייה: תקועים לנצח - גרג קיניר, מאט דיימון


בדרך-כלל, הציפיות שיש לי מקומדיה של האחים פארלי מתמקדות באזור ההפרשות ונוזלי הגוף ("הג'ל לשיער" של קמרון דיאז במשתגעים על מרי), נושא שחביב במיוחד על צמד האחים. בשנים האחרונות הם גם התחילו להתעסק בעיוותים גופניים כאלו ואחרים (ע"ע הזנב של ג'ייסון אלכסנדר בפנטזיה של הל) ובתאכלס הקומדיות שלהן בד"כ הן הכי טפשיות ובה במידה מצחיקות לאללה. אין להם את התחכום של וודי אלן או העידון הבריטי או הטירוף של ה - National lampoon אבל יש להם שילוב מנצח בין הומור על סף המוגזם, דמויות משונות (לויד והארי מטפשים בלי הפסקה) ויכולת להותציא מהשחקנים שלהם את המקסימום (ג'ים קארי בתור לויד קריסמס) הקומי.

במקרה הנ"ל, "תקועים לנצח", האחים פארלי מצליחים להפתיע בקומדיה שהיא על סף הרגשנות. באחת הביקורות שקראתי על הסרט נאמר שהפן הקומי שבו מפריע לפן הרגשני שבו להתפתח. אני לא לגמרי מסכים עם ההנחה הזו שכן לטעמי מדובר בקומדיה מרגשת ולא בדרמה קומית (כמו "האסונות של נינה" למשל, שלמרות היותו סרט כבד הוא ניחן בכמה הברקות קומיות פה ושם).

"תקועים לנצח" הוא סיפורם של האחים בוב ווולט (מאט דיימון וגרג קיניר בהתאמה) שנולדו וגרים ב - Martha's vineyard. בוב ווולט מנהלים אורח חיים נורמלי לגמרי אלא שישנה בעיה: הם מחוברים האחד לשני באופן פיזי בתשעה אינצ'ים, באזור המותן. הם לא יכולים לזוז האחד בלי האחר ולא יכולים לעשות דבר, האחד בלי הסכמתו של האחר (והנה אנחנו שוב חוזרים לנושא העיוותים הגופניים שחביב כל כך על האחים פארלי). המוגבלות הפיזית ממנה סובלים האחים לא מנעה מהם דבר כל חייהם והסרט (ברגעיו הטובים יותר) מלא בגאגים שסובבים סביב הקטע הזה: בוב ווולט בנבחרת ההוקי (בתור שוער דו רוחבי), בוב ווולט משחקים בייסבול, בוב ווולט משחקים טניס וכו'. למרבה ההפתעה, אגב, הבדיחה הזו לא מפסיקה להצחיק לאורך כל הסרט ואני מניח שחלק רב מזה טמון בכשרון ובמשחק הנפלא של דיימון ובעיקר של קיניר שהולך ומסתמן כשחקן ענק. הבעיה היא ,השוני באופיים של שני האחים. בוב הוא מופנם יותר ושאפתן פחות, החיים ב - Martha's vineyard מושלמים מבחינתו ובאופן מסויים, הוא תלוי יותר בוולט. וולט לעומתו הוא אמביציוזי שמוכן לנסות הרבה דברים, למרות המוגבלות שממנה הוא סובל.

עלילת הסרט נסבה סביב מסעם של האחים (ביוזמתו ועידודו של וולט) להוליווד. וולט שואף להיות שחקן וההזדמנות נקרית בפניו כששר (בתפקיד עצמה) מזמינה אותו להשתתף בסדרה זבלית במיוחד בכיכובה. הסדרה זוכה להצלחה וסיפורם של האחים הופך לסיפור לאומי רב תהודה. ברקע ישנו רומן בתולי בין בוב לבחורה איתה הוא התכתב במשך שנים וממנה הוא הסתיר את דבר היותו מחובר לוולט ויש גם את אווה מנדס, סקסית כתמיד.

אני באופן אישי מאוד אהבתי את הסרט ואפילו התרגשתי לפרקים. המשחק של קיניר ודיימון באמת מעולה והופעת האורח של שר מצחיקה גם כן. שווה לנסות.






















נכתב על ידי , 19/6/2004 15:03   בקטגוריות קולנוע וכאלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)