כיוון שאין שום דרך מנומסת להגיד את זה, אני אוותר על הנימוסים ואכריז בריש גלי: "המפתח לפחד" הוא סרט גרוע. הפספוס שבסרט בולט עד לרמת התרגום שנתנו לו: באנגלית הסרט עוד שרד בתור Cold creek Manor ובעברית משום מה בחרו ב"המפתח לפחד" שהוא תרגום קלוש ואידיוטי כמו הסרט את שמו הוא נושא. בעיקרון היה כאן פוטנציאל למותחן פסיכולוגי מצמרר אבל בדומה ל"גות'יקה" הסרט מסריח למרחקים ולא מממש אפילו רבע מהפוטנציאל שלו. למעט הופעות אורח טובות מאוד של סטיבן דורף (שבולט בכמה רמות מעל כל השאר) וג'ולייט לואיס (ש"מפתיעה" בתפקיד של רדנקית טריילר טראשית למדי) אין הרבה על מה לכתוב.
מייק פיגיס נחשב לבמאי שמסוגל לייצר דברים הרבה יותר טובים מהסרט הזה ("לעזוב את לאס וגאס, למשל) ועל שרון סטון ודניס קווייד (שנמצאים כבר בצד הלא נכון של הקריירה) אין הרבה מה להגיד. אולי חבל יתמצת את ההרגשה ביחס לסרט.
קוויד וסטון מגלמים את קופר וליה טילסון שמחליטים לעזוב את העיר הגדולה (ניו יורק) יחד עם שני ילדיהם על-מנת לספק לשניים חיים שקטים וטובים יותר ללא המהומה והסכנות שאורבות בעיר הגדולה ועל-מנת לשקם את נישואיהם המתדרדרים. הם מצליחים להשיג אחוזה ענקית ומתפוררת באזור כפרי ועוברים לשם. אט-אט מתברר שקירות האחוזה מסתירים סודות רבים הקשורים למשפחה שגרה בו בעבר. העלילה מסתבכת כשלאחוזה מגיע דייל מאסי (דורף), אסיר משוחרר שהיה בעליה של האחוזה בעבר. מאסי הפסיד את האחוזה בעת שישב בכלא ולמרות הקשר העז שלו למקום מסכימים קופר וליה להשתמש בשירותיו הטובים כאיש אחזקה. אלא שדייל מתגלה כטיפוס מפוקפק ביותר. הוא אלים, מפלרטט עם האמא והבת ובעיקר מריר על אובדן האחוזה.
מכל הסיפור הזה יכלו לעשות סרט הרבה יותר מוצלח אלא שפיגיס פיספס בגדול: הקטעים המפחידים לא ממש מפחידים. הקטעים המותחים לא ממש מותחים והדמויות לא כל כך דמויות. חבל, זה באמת יכל להגיע לרמות טובות יותר.




