ברחבי העולם החרדי מציינים הערב עשור להסתלקותו של הרבי מליובאוויטש. כנראה כשאתה רב מפורסם ומקובל אתה לא מת כאחד האדם אלא מסתלק. זה הרבה יותר קליל והרבה יותר שומר על פאסון. בכלל, המוות זו פעולה שקשורה לאלהים ואילו ההסתלקות נשמעת כמו פעולה שנעשית מתוך בחירה. יש בהסתלקות מימד הרבה יותר חליק ג'נטילי מסתם מיתה.
בבת-ים ישנו הערב טקס אלטרנטיבי של חסידים שמשוכנעים שהרב עדיין חי וקיים ונמצא בינינו. למרות שהוא נקבר בברוקלין, הבת-ימים עדיין משוכנעים שהוא בדרכו חזרה. והנה, רב כל כך ידוע ומקובל זוכה לאחר מותו (אני לא בת-ימי ולפיכך אני מאמין שהוא אשכרה מת) לשדרוג במעמדו והופך להיות אלביס פרסלי מינימום. הוא לא מת אלא פשוט הולך לכל מקום אינקוגניטו. בכלל, אני שמעתי שאם לוקחים את "סרג'נט מילובאוויטש לונלי הארטס קלאב באנד" ושומעים אותו לאחור, אפשר לשמוע את הרב פורוש אומר" מילובאוויטש איז דד נאו, מיס הימ מיס הימ" אבל זו רק שמועה. אגב, גם התמונה המפורסמת שבה נראים הרמב"ם, הרב שך, הרבי מילובאוויטש ואורי אורבך חוצים את מעבר החציה באבי רואד היא למעשה תמונה שאמורה לייצג טקס הלוויה. ככה לפחות שמעתי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
