הבלוג של אילון

ראיתי את "קרח דק" לפני כמעט שנה. אני זוכר את זה כיוון שאסנת לקחה אותי באמצע-שבוע, על חשבון משחק במונדיאל (נדמה לי שנגמר 0-0). זוכרים שפעם היה מונדיאל בגרמניה ? אז אז הלכתי לראות את "קרח דק". שנה זה פרק זמן די גדול כדי לכתוב על סרט שראית בסך הכול פעם אחת, ובכל זאת אני יכול להגיד שמאוד נהניתי. לא רק מהחוויה הקולנועית אלא גם מהסרט עצמו. "קרח דק" הוא מסוג הסרטים שמחמיצים רק במעט את רשימת הסרטים שראיתי וממש אהבתי. ואגב, שיהיה ברור, למרות חיבתי הגדולה לשחקן, אני לא מגדולי האוהדים של התוצרת הקולנועית של ג'ון קיוזאק, כך שניתן להבין שבאמת מדובר בסרט טוב.

פילם נואר בן זמננו. סרט שמעביר בצורה הטובה ביותר את תחשות הקלסטרופוביה שעוברת על גיבוריו. סיפור מתח לא לגמרי רלוונטי שמהול במערכות יחסים של סרטים-של-פעם. ועכשיו שאני חושב על זה, מאוד נהניתי מהסרט. אפילו סבלתי את בילי בוב ת'ורנטון.

בקיצור, למי שמתלבט מול הסרט בספרייה, וזה כבר לילה, שווה לנסות. פילם נואר מודרני.