עד היום לא היה לי כל קשר לאומה היוונית.
לא הייתי שם מעולם וגם לא נורא מעניין אותי להגיע לשם והכי קרוב שהגעתי ליוון היה ביקור בן 10 דקות בבית של קרני דותן שלמדה איתי באוניברסיטה (והייתה ממוצא חצי יווני). לא פוליקר, לא סופלקי ואפילו המוסקה שאני אוכל בעיני היא רומנית. כלום. נאדה.
אבל, החל מהערב, האומה היוונית מצטרפת לרשימה של אומות יקרות לישראל. האומה היוונית היא אומת הצדק. האומה היוונית גימדה את ההדחה הכואבת של אנגליה והפכה אותה לזכרון רחוק. אם הייתה לי יכולת מילולית טובה יותר, יכול להיות שהייתי מצליח למצוא את המילים שיתארו את השמחה שלי לאור ההדחה של צרפת מהיורו. אז אולי יגידו עליי שאני קטנוני. אין בעיה. אהיה הקטנוני באדם, העיקר שצרפת עפה. זה הכי משמח שאפשר. בוא נסכם את זה ככה העובדה שגמ היורו יורכב מהנבחרות הבאות: יוון, דנמרק, צ'כיה, הולנד, שבדיה, פורטוגל היא לא רק ההוכחה לצמצום הפערים אלא ההוכחה לקיומה של השגחה עליונה. העושה שלום במרומיו הוא העושה צדק ביורו. והתמונה של בארטז, אושר. שמחה גדולה. לילה טוב. קאליספרס.
