שני סרטים של אשטון קוצ'ר ברצף. הראשון היה ממש טוב, השני החזיר אותי לכל המחשבות הרעות שיש לי על קוצ'ר ושכמעט נעלמו בגלל "אפקט הפרפר". לדייויד צוקר (במאי הסרט "הבת של הבוס שלי") שמורות הרבה מניות במבנה הקומדיה האמריקאית כפי שהוא היום. בתחילת שנות השמונים ובהמשכן, צוקר עם שני שותפים נוספים (ג'רי צוקר וג'ים אברהמס) יצר את "טיסה נעימה", "סודי ביותר" (אחת מהקומדיות המטורפות האהובות עליי בכל הזמנים) וסידרת "האקדח מת מצחוק"; אלא שהעבר העשיר של צוקר לא פעל לטובתו ב"הבת של הבוס שלי". ברגעים הממש מצחיקים (ולא היו רבים כאלה) הסרט נגרר לסצינות המטורפות והמוכרות מקומדיות קודמות בסגנון. בשאר הסרט, לא היה משהו. ממש לא משהו. ובכל-זאת, הסיבה שלשמה אני מזכה את צוקר מהמחדל הקומי הזה, היא בגלל סצינה אחת, 70 דקות לתוך הסרט שפשוט קרעה אותי מצחוק. אני יודע שסצינה אחת בתוך סרט שלם זו לא סיבה לזכות אף אחד אבל במקרה הזה מדובר בסצינה מצחיקה במיוחד (קיבלתי בגללה 4 התקפות צחוק רצופות ומילא אם הייתי לבד, אבל השותצפים שלי לצפייה נקרעו גם כן. ארבע פעמים ברציפות !!!)
הסרט מספר על טום סטנספילד (קוצ'ר), בחור צעיר ופשוט. עובד בהוצאה לאור בשיקגו, שואף להתקדם בחברה ומאוהב עד מעל הראש בביתו היפיפיה של הבוס (טארה ריד). יום אחד מקבל טום את ההזדמנות הגדולה כשהוא נקרא לשמור על אחוזתו של הבוס האקסנטרי והאכזרי של החברה (טרנס סטאמפ בתפקיד שכנראה נתפר לפי מידותיו של מלקולם מקדואל) ובעיקר על תוכי המחמד שלו, OJ. אלא שהעניינים מסתבכים והרבה אורחים בלתי-קרואים מגיעים למקום: החל בעובדת ממורמרת שפוטרה (מולי שאנון מ-SNL), אנדי ריכטר (שמגלם את בנו הבלתי-רצוי של הבוס) וכלה במאפיונר משוגע שמשוכנע שטום גנב ממנו כסף וסמים (מייקל מאדסן מ-כלבי אשמורת ו- Kill Bill). אפשר לנחש לאן זה ממשיך. ברוב המקרים זה לא כל כך מצחיק אבל יש את הסצינה ההיא, ששוה את כל הצפייה.



