הבלוג של אילון

אבל בכלל במקור תכננתי להתייחס לסרג'נט פפר מכיוון אחר לגמרי. כמו בכל גיליון חג של אמצעי תקשורת שמכבד את עצמו (והרי "הבלוג של אילון" הוא אמצעי תקשורת רב תפוצה המכבד את עצמו...) רציתי לעשות הפקה קטנה. ולשם כך ניגשתי לאבא שלי. האיש שסרג'נט פפר מעולם לא עניין אותו יותר מדי - את מעט העניין שלו בביטלס אבא שלי גילה כשיצאה האנתולוגיה והוא ישב מדי פעם לראות אותה איתי ועם אחי היחידי - וניסיתי ללמוד ממנו על התקופה.

בכל מדינה אחרת, "התקופה" יכל להיחשב לביטוי חסר משמעות. ישראל, בזמן שסרג'נט פפר יצא, הייתה עסוקה במלחמה. אבא שלי היה במילואים. מ-19.5.1967 ועד 30.6.1967, אבא שלי היה רצוף במילואים. שנתיים וחצי בארץ, בגיל 35, קרול מוצא את עצמו מזיז מחסני חימוש שלמים ממקום למקום כהכנה למלחמה שעתידה לבוא. אמנם לא ידעו על זה בודאות, אבל לאבא שלי היו את המקורות שלו שידעו לספר לו שהולכים לקראת מלחמה. והיא אכן באה.

אז ביום שסרג'נט פפר יצא אבא שלי היה במילואים. החבר'ה שלו ישבו בתל-גיבורים, אמא שלי נשארה לבד בבית, והוא עבד קשה וחיכה למלחמה. גם כשהוא חזר מהמלחמה אני לא חושב שהוא גילה עניין באלבומים של הביטלס שיצאו בזמן שהוא היה בחזית. גם אחר כך.

אז רציתי לכתוב על כל זה כמחווה לסרג'נט פפר ולא יצא לי. בתאכלס, סתם סיפור.