הבלוג של אילון

לא משנה איך תקרא לזה, "סרט נעורים", "קומדיה-מפגרת-ליום-שישי", "משהו קליל", לא משנה איך תקרא לזה, פוטנציאל הנפילה בסרטים דוגמת "סקס והמסעדה הגדולה" הוא עצום. זה מסוג הסרטים שמרגע שלקחת אותו לידייך בספרייה, אתה מתמלא חששות. אתה מודע לזה שאתה הולך לקראת אסון-קולנועי. ולרוב הוא מגיע.

אלא שהפעם לא. כשם שהרולד וקומר הצליחו להפתיע אותי לפני כמה שנים (ומצפייה חוזרת בסרט אני מבין שדי בצדק), כך "סקס והמסעדה הגדולה" התגלה כקומדיית-פוסט-נעורים מפתיעה למדי. אמנם מפגרת, אמנם נחותה, אבל מושחזת ומצחיקה במידה.

אני מודה, אני מאוד מסמפט את רייאן ריינולדס שנדמה כאילו כל חייו יוקדשו לתפקידים כאלה (ומה הוא ייעשה שההקרחה תהפוך לבלתי-נמנעת ??) ו"סקס והמסעדה הגדולה" הוא בדיוק הקלאסיקה של התפקידים של ריינולדס. כשם ש"לקום אתמול בבוקר" נראה כאילו נתפר למידותיו של ביל מאריי, כך "סקס והמסעדה הגדולה" עבור ריינולדס.

אז מה היה לנו שם: "סקס והמסעדה הגדולה" הוא בעצם תרגום כושל ל - "waiting..." והכוונה היא לא ל"מחכים" אלא ל"ממלצרים".

גיבורי הסרט הם חבורת המלצרים של מסעדת "שנאניגנז" (יכולתי לכתוב את זה באנגלית, אבל לך תתרגם את זה) וכנרגלה של חבורת צעירים בסרטים מהסוג הזה, הם עוברים כל מיני אירועים שיותר מכל מבליטים את אוזלת ידו של הדור הזה (ואלה שבאו לפניו ויביואו אחריו). בקיצור, מצחיק מאוד ובעיקר מפתיע. ציפיתי לזבלון מטורף ויצא סרט סביר לחלוטין. ביחס לציפיות, זה בהחלט הישג.