הבלוג של אילון

כמו ימי שרב בקיץ, והצפות בשכונת הארגזים בחורף, מדי שנה מגיעה עונת המלפפונים ואני מוצא את עצמי אומר "השנה, התקשורת ממש הגזימה !" והנה השנים חולפות, והתקשורת ממשיכה להגזים ומשנה לשנה, כלום לא נשתנה. הפועל ת"א, למשל, עוברת מתיחת פנים מטורפת. איש לא יודע מה יהיה ואיך. סביר להניח שיהיה פחות טוב, כי ככה זה כשאתה מביא קבוצה חדשה כמעט לגמרי. אני לא נכנס כרגע למה שהוביל למהלכים האלה בהפועל ת"א או לכדאיות שלהם, אני רק רוצה להתייחס לסיקור התקשורתי.
לפני כמה ימים קראתי איפשהו, שהקהל בלחץ כי עזבו 11 שחקנים והגיעו רק שלושה (עובד, אסולין ואניימה). אני יכול להבין למה הקהל של הפועל ת"א בלחץ ובעיקר בחוסר ודאות, אבל מה שאני לא יכול להבין זה את שיטת הספירה של התקשורת. האם בתוך האחד עשרה שעזבו, התקשורת ספרה את ניירה (הזר הצ'יליאני שנפצע במשחק האימון הראשון שלו ולא שיחק כל העונה).
ולמה בהמשך אותה כתבה הזכירה התקשורת בדרך אגב, ששלושה שחקנים חזרו לקבוצה מהשאלה. הרי הם מצטרפים לשלושה שכבר חתמו. ובקיצור, התקשורת מנסה לייצר היסטריה במקום שבו היא אינה נמצאת וללבות את ההיסטריה במקום בו היא קיימת במימדים סבירים.

מי שכן ראוי לו להיכנס להיסטריה הם אוהדי מכבי ת"א. הקבוצה אמנם הועברה (כנראה) לידיו של רוני מאנה ולאור היחסים הלקויים של האוהדים עם לוני, אין לי אלא להסיק שהם מרוצים מהשינוי, אבל, בכל הקשור לרכש, מכבי ת"א מתמהמהת. מהצד האחד, סוף כל סוף אנחנו רואים קבוצה שאחרי עונה מוצלחת, משתדלת להשאיר את הסגל הקיים ולחזק אותו, אבל אני לא בטוח שהמצב הנוכחי מחמיא לקבוצה. למכבי ת"א אין שוער ואין חלוצים. זה לא הדרך הכי טובה להתחיל בה את העונה והזחיחות שבה מתנהל רוני מאנה (בעיקר בהופעותיו התקשורתיות) היא שום דבר מלבד מה שהיא: זחיחות גרידא.

ובכל זאת, אחת הרכישות המתוכננות של מכבי ת"א היא של עומר גולן.
אני דווקא מסמפט את עומר גולן. מאז ששמעתי שהזמר האהוב עליו הוא חנן יובל, אני בעדו. אפילו שהוא שיחק עבור הלוזונים ואפילו שהוא עובר למכבי ת"א. ואתם יודעים מה, אפילו שאני לא מת באופן ספציפי על חנן יובל. אלא שעומר גולן, שלא בטובתו, הופך להיות הדוגמה החיה והקיצונית ביותר להיסטריה הלא-ברורה שיש בעונת המלפפונים. על מה בדיוק מכבי ת"א הולכת לשלם מיליון ומאתיים אלף דולר. אני לא מאמין שיש בן-אדם אחד בעיסקה הזו שמאמין שגולן באמת שווה את הסכום הזה. הסיבה היחידה שעלולה לגרום לקבוצה לשלם סכום כזה יכולה להיות:
א. האמונה שממכבי ת"א גולן יימכר לאירופה - זה נשמע לא סביר וגם אם זה יקרה, הסכומים לא יצדיקו את זה ובכל מקרה, ממכבי חיפה יש בד"כ סיכוי טוב יותר לצאת ליבשת.
ב. (הסיבה ההגיונית, לטעמי) - הצהרת כוונות לאוהדים. "הנה, הבאנו שחקן במיליון ומאתיים, אתם יכולים להיות רגועים".
מה שלא יהיה, אני לא חושב שגולן יצדיק את הכסף ואני מאוד מקווה לצאת צודק. אגב, השחקן האחרון שמכבי הוציאה עבורו מיליון דולר, נמצא כבר שנתיים בהפועל ת"א ומקבל אהבה מקהל שלא ממרר לו את החיים. קוראים לו ברוך דגו ואני מקווה שבעונה הבאה הוא יהיה המנהיג לצד באדיר.

לקראת סוף העונה הקודמת, כשהעניינים התחממו ואני עברתי תקופה לא סימפטית במיוחד בחיים האישיים, מצאתי המון נחמה בכדורגל. אני מספר את זה משום שאז, נראה לי רעיון חכם מאוד להתחבר לערוצים בתשלום לקראת העונה הבאה ולהנות מאספקה שוטפת של המשחק הזה. אני מודה, זו נחמה מאוד שטחית, אבל בהחלט נחמה. אלא שהעונה הסתיימה, ולקראת סיומה גיליתי שיש לי אובר-דוז של כדורגל. עד כדי כך, שאפילו לא טרחתי לראות את מחזורי ההכרעה בספרד ואני עד עכשיו לא יודע מי זכתה בגביע הספרדי (מי באמת ?). לא הייתי מציין את זה אלמלא בימים אלו ממש היה מתנהל הקופה-אמריקה ושוב, בהיעדרותי המוחלטת. גם כצופה וגם כמתעניין שקורא באינטרנט. כלום. ממש כלום. כאילו זה לא קורה.

זו הפעם השלישית בימם האחרונים שאני כותב פוסט שנקרא "קצרים על ספורט".
בפעם הראשונה לחצתי "שמור" אבל המחשב חשב אחרת והביא את המעצבנת שבהודעות: The page requested וכו'. בפעם השנייה הגעתי עד האמצע ואז הגיע חבר לבקר והפוסט נשכח. זו הפעם השלישית.
אם אתם קוראים את השורות האלה, זה סימן שהמחשב הסכים איתי וקיבל את הפוסט. אם אתם לא קוראים את השורות האלה, אז למה לעזאזל אני כותב אותן ??!!??