הבלוג של אילון

לא מדובר במידע רשמי, אבל יש לי תחושה שהמשפט שבכותרת הוא אחד מהנפוצים שיש בעברית. תשאל כל ישראלי ומיד הוא יגיד לך "פה בארץ, לא יודעים לפרגן".

בדרך כלל, המשפט הזה נאמר בהקשרים של הצלחות מינוריות עד איזוטריות בחו"ל. וכשהוא נאמר, הוא בדרך-כלל לא מתאים.

אבל, במקרה של אברהם גרנט, הוא מאוד מתאים. באמת שלא יודעים בארץ לפרגן.

אני האדם האחרון שאפשר לחשוד בו בסימפטיה לגרנט. זה לא רק ההצלחות במכבי והעובדה שאישתו היא אחת הנשים המעצבנות שאני מכיר (לא אישית). זה לא רק הכדורגל הגועלי והבחישה המתמדת בכל קלחת אפשרית. זה לא רק ההיתממות והעמדת הפנים הבלתי פוסקת. זה כל הדברים האלה ועוד רבים נוספים. בקיצור, סיכמנו שאני לא מת על גרנט.

ובכל זאת, כקורא אדוק של עיתונות הספורט הישראלית (בעיקר האינטרנטית), אין לי אלא להסיק שמשהו בהצלחה של גרנט מאוד חורה לרוב העיתונאים. אולי זה תסכול ואולי זו סתם קטנוניות. אולי זו העובדה שהוא לא נמצא בארץ כדי להפעיל את שלל עיתונאי החצר הקבועים שלו. אנ'לא יודע מה. הפואנטה היא שבמקום לפרגן לגרנט ובענק, אני נתקל בימים האחרונים במשבים של ציניות וסרקזם כלפי אדם שבואו-נודה-בזה, שיחק אותה בענק.

אני לא רוצה להשוות את ההצלחה של גרנט לזו של אורי גלר (עוד ישראלי שהצליח בחו"ל אבל משום מה זכה להתעלמות כמעט מוחלטת במולדת) אבל הדמיון קיים. שניהם שנויים במחלוקת ומצליחים לעורר על עצמם אנטגוניזם שהוא מעט מפתיע. על אחת כמה וכמה במקרה של גרנט שנראה ומצטייר כאיש כל-כך שקט ורדום, שלפעמים קשה לי להאמין שהוא מייצר סביבו כל-כך הרבה רגשות, לטוב ולרע.

אפשר להיות מרושע ולהגיד שמאז שסיים את תפקידו בנבחרת, גרנט לא עבד בשום תפקיד רציני. אני לא זוכר מה היה הטייטל שלו בפורטסמות', ואין לאף אחד ספק שהוא קיבל את הג'וב בזכות העובדה שהבעלים של פורטסמות' הוא לא אחר מסשה גאיידמק (הבן של...), אבל איך שלא נהפוך את זה, גרנט היה חלק מהצוות המקצועי של אחת מההפתעות האדירות של העונה שעברה בליגה האנגלית (שהיא אחת מהטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן).

אז נכון שהיה קל לרוב העיתונאים בארץ לזלזל בגרנט ולצחוק עליו, אבל גרנט היה האחרון שצחק.

צילמו אותו ביציע של צ'לסי יושב ליד רומן אברמוביץ' ואז שלמה שרף אמר "איפה שיש כסף שמה תמצא אותו". כאילו ששרף עשה את כל מה שעשה עד היום רק בשביל הנשמה. ומילא זה שצילמו אותו ליד אברמוביץ', אבל מסתבר שהשניים מיודדים ברמה כזו או אחרת. ואברמוביץ' טרח וצירף את גרנט לצוות המקצועי של צ'לסי.

ועכשיו גרנט נמצא בצוות המקצועי של הקבוצה העשירה בעולם. ומאמן הקבוצה מסוכסך קמעה עם הבעלים וגרנט הוא כנראה הראשון לרשת אותו ברגע שהבעלים יחליט לפטר אותו, והנה חתומים בקבוצה שני ישראלים (בן חיים וסהר) ופתאום, גרנט נראה כמי שעשוי להיות המאמן של צ'לסי.  מחזיקת הגביע האנגלי, הסגנית של מנצ'סטר יונייטד, ומי שהגיעה בשנים האחרונות באופן כמעט קבוע לחצאי הגמר של ליגת האלופות.

והעיתונאים בארץ נחנקים. מה זה נחנקים, עוד רגע הם מתים. אין מה לעשות צריך לפרגן לאיש הרדום הזה מפתח תקווה.

אז אולי הוא "גונב דעת" כפי ששרף אוהב לקרוא לו. ואולי הוא מאמן כדורגל בינוני במקרה הטוב. ואולי הוא המשעמם שבמאמני הנבחרת הלאומית (כן, כן, משעמם יותר מקשטן), אבל בתאכלס, את העונה הקרובה הוא יראה מהספסל של הקבוצה המארחת בסטמפורד ברידג'. זה בצ'לסי אתם יודעים.

שרף, המתנגד העיקרי שלו ימשיך לאמן בטוברוק ולצעוק על קופמן ביציע העיתונות. לא נורא, גם זו פרנסה.