הבלוג של אילון

אף פעם לא אהבתי את יוסי בניון יותר מדי. לא נסחפתי בהיסטריית "הילד" ולא התלהבתי משום דבר שהוא עשה.

במקום לזכור לו את הגול המדהים מול שוויץ, העדפתי לזכור את ההתנהגות שלו כלפי אלי כהן וכלפי ישראל כהן ונדמה לי שאפילו הלנתי על העניינים האלה ממש במקום הזה. אין מה לעשות, עניין של אנרגיות.

בכל מקרה, גם בתור מי שלא אוהד את בניון, אני לא יכול שלא להתרגש מהתמונות שלו במדי ליברפול. הקבוצה הזו יקרה לליבי כמעט יותר מהפועל ת"א (טוב, מדובר בשתי אהבות, אין מה להשוות ויש מקום לשתיהן). כל הסופרלטיבים שיצא לכם לקרוא בעיתונות הספורט ב-48 השעות שחלפו מאז החתימה של בניון הם נכונים. מדובר במועדון ענק. מבחינתי, הכי ענק. קשה להמעיט בערך החתימה של בניון בליברפול.

בניגוד לכל העיתונאים שמשחקים עכשיו בלהפריך לאוויר תיאוריות על כמה דקות יוסי יקבל או לא יקבל, אני פשוט שמח שבמועדון שאני הכי אוהב בעולם יישחק שחקן ישראלי. דקה במשחק, עשרים, עונה שלמה או רק חצייה, זה לא משנה לי.

מבחינתי, אני פשוט נרגש שהשחקן הישראלי הכי טוב יישחק במועדון הכי חושב בעולם. מעבר לזה, כל השאר זה קנאה, צרות עין ואוהדים של מנצ'סטר.