הבלוג של אילון

באחד הקטעים הבלתי נשכחים של Private parts הבלתי-נשכח-בעצמו של האוורד סטרן, מגלים המפיקים בתחנת הרדיו שלו שהקהל מקשיב להאוורד סטרן בגלל ש - he wonders what he's gonna do next. "מה הוא הולך לעשות ?"

קשה שלא לחשוב על הרגע הזה לאורך כל הצפייה ב"בוראט". לך תדע מה הוא עומד לעשות. ובכל פעם שנראה לך שהוא הגיע לאיזה שיא או שהוא מיצה והוא במקסימום, הוא עושה משהו מטורף מהקודם. והעניין הוא שקשה להישאר אדיש.

הרי באותה מידה יכולתי לצאת מהסרט הזה ולהגיד שזה סרט אינפנטילי ומטופש (שלא נטעה, למרות שאהבתי את הסרט, הוא אינפנטילי ומטופש), אבל לא זאת הנקודה. הנקודה היא שסשה ברון כהן הצליח לעצב דמות מדהימה, נגועה בסטריאוטיפים מפה ועד להודעה חדשה, מטופשת וכו', אבל מדהימה. וזה מה שהופך את "בוראט" לסרט כל-כך מצחיק.

כי בין אם כהן התכוון לזה ובין אם לאו, הבדיחה היא עלינו. או שעליהם (על האמריקאים) או שעליו, אבל יש בדיחה וזה מה שחשוב.

הררי מילים כבר נשפכו על "בוראט" וניכר כי או שאתה לו או לצריו. אני לו. definitely לו.

ואגב, תגידו תודה ששמתי את הכרזה של הסרט ולא את אחת מהתמונות שלו עם הבגד-ים הנוראי ההוא.