הבלוג של אילון

אף פעם לא אהבתי את ספי ריבלין, ותמיד ניסיתי לזכור אם זה בגלל שהוא הופיע בתשדירי הבחירות של הליכוד ב-84' (ובבית שממנו אני באתי היה עדיף להתאסלם מלשרת את הליכוד) או שמא בגלל שכבר בתור ילד לא פיתחתי חיבה גדולה לפיסטוק (הדמות).

איך שלא יהיה, גדלתי בידיעה שאני לא אוהב אותו. וכשתה לא אוהב קומיקאי, המצב קשה. בכלל, בתור ילד קצת היה קשה להתחמק ממנו, בימיו של הערוץ היחידי הוא הפציע במוצ"ש. אתם יודעים כמה לא נעים זה להיות הילד שמחמיץ פנים לעומת ריבלין בזמן שכל החבר'ה מהכיתה נהנים כל-כך מהדמות של עמנואל (ואז עוד לא ידעתי שהוא גנב אותה כמעט לגמרי מהמלון של פולטי). בהמשך גילתי שהוא אוהד של מכבי ת"א. נו, טוב, זה כבר באמת היה יותר מדי. אפשר לסלוח על הרבה דברים. זה לא אחד מהם.

ככל שהתבגרתי גם הבנתי שריבלין לטעמי הוא one trick pony. הוא הולך עם הקטע של הטירוף והכול במגבלות המקובלות בארצנו הקטנטונת, אבל לפעמים נראה כאילו זה כל מה שהוא יודע לעשות.אגב, עוד קומיקאי שנוהג לעשות את זה הוא שלמה בר-אבא. גם אותו אני לא כל-כך אוהב. 

איתרע מזלו של ריבלין ובשנים האחרונות הוא עולה לכותרות יותר בהקשרים של בריאותו הרופפת ופחות בגלל הישגים בתחום המשחק. אני חייב להגיד שזה מאוד עצוב. המחשבה על ספי ריבלין שכל-כך רוצה להופיע וכל-כך רוצה לחוש את הקהל ולהצחיק אותו, ופשוט לא יכול. יצא לי לראות את הכתבה עליו ב"עובדה" והתרגשתי כמו גם התפלאתי על גילוי הלב שבו הוא מוכן לדבר על זה. ועכשיו הכתבה ב-Ynet, שאמנם אפשר לצאת ממנה בהחלט אופטימיים אבל גם אפשר לראות בה כסוג של הספד. כתבה שהיא פוטנציאל ציטוטים למקרה שבו חלילה וחס הסרטן יכריע אותו. כל דבר שנשמע כיום אופטימי, הוא ההספד של מחר.

אני יכול להרוס את הרגע הזה ולקטר על Y-net שבחרו לתקצר את הכתבה למשפט "הספקתי מה שרציתי" וכמובן, ברגע הראשון שראיתי את זה הייתי בטוח שספי קיבל את הבשורה המרה ושחודשי חייו נקצבו לו מראש. אבל חבל להרוס את המילים הטובות שאני אומר על מי שבדר"כ מאוד לא אהבתי. אז תהיה לי בריא, ספינקה. אני לא מבטיח לבוא לראות אותך מופיע אם וכאשר תבריא, אבל אני מאוד אשמח לשמוע שזה קורה.