הבלוג של אילון

ומהכדורגל האמיתי לכדורגל שלנו....

גם בישראל עונת המלפפונים נמצאת בעיצומה וכמדי שנה, גם השנה, החובבנות מולכת בכל. אשרף סולימאן היה ההחתמה הראשונה של הפועל ת"א בעידן גילי לנדאו. נבצר ממני להבין למה לנדאו בוחר להחתים מגן ימני מקבוצה שירדה ליגה כשבסגל שלו אפשר למצוא את רמי חליס וקלמי סבן שכל אחד מהם הוכיח את עצמו לפרקים במהלך העונות הקודמות. ההחתמה נראית מוזרה עוד יותר לאור העובדה שאילן בכר - שאמנם ניסה לחפש לעצמו קבוצה בחו"ל - רמז לא אחת, על רצונו לחזור להפועל ת"א. אז הפועל החתימה את סולימן וכעבור חודש או אפילו פחות, ניסתה להתנער ממנו. ההתנהלות של הפועל ת"א בעניינו של סולמין אופיינית לשאר קבוצות הליגה ולחוכא ואטלולא של הימים האחרונים. אני מניח שחלק ניכר מהאשמה אפשר לתלות בתקשורת. בוא נחשוב על זה באופן הגיוני: הכדורגל הישראלי מלא באנשים ברמה נמוכה (ואני מדבר בהעיקר על ההנהלות של הקבוצות) אנשים שיותר מכל דבר אחר להוטים לראות את עצמם בעיתון/חדשות הספורט/באינטרנט ולפיכך הם מפזרים הצהרות על שמאל ועל ימין ומנהלים בחובבנות עסק שאמור להיות די פשוט. הרמה המנהלתית של הכדורגל הישראלי סה"כ מקבילה לרמה של המשחק. זה לא כדורגל וזה לא ניהול. זו חובבנות ופרטאצ'יות לשמה. אלא שהעניין הגובר שמגלה התקשורת בכל כדורגלן-דמה שאמור לעבור מקבוצה לקבוצה הופכת את מדורי הספורט בימי הקיץ ליותר סוערים ממה שהם בימים שהליגה מתנהלת. נטייה נוספת של העתיונות היא לבצע השלמת פערים. כל שחקן שמועמד לקבוצה הוא כבר בגדר "מוחתם". כל ישיבה על חוזה היא בגדר "סיכום סופי" וכל זר שמגיע לארץ הוא הרוסו החדש. ממרומי גיל 32, מעמדו של רוסו עדיין נראה בטוח בתור הזר הכי טוב בליגה הזו (עולה לי בכאב לכתוב את זה). העיתונות מטמטמת לכולנו את השכל, היו"רים זוכים לזמן אוויר יקר וליאור אסולין הופך להיות ה-issue המרכזי של מדורי הספורט. אין יורו, אין אולימפיאדה, אין כדורסל, אין כלום. יש ליאור אסולין. חתם, לא חתם, יחתום, לא יחתום, הרנטגן התערב, הרנטגן גירד באשך, ליאור בא, ליאור הולך, את מי זה מעניין ? מה זה חשוב ? יחתום או לא יחתום ?

כפי שאמר טליק, ידידי הטוב, למה הוא בכלל חותם בקבוצה שדבה הוא יצטרך לרוץ בעיקר אחרי המשכורת ומפחד האוהדים. קצת הגיון לא היה מזיק גם לו. יכול להיות שאסולין קרא את העיתוני ספורט בתקופה האחרונה ובאמת השתכנע שהוא כזה גדול. עכשיו הוא מצהיר שבית"ר תסיים בין שלוש הראשונות. כנראה שזה מה שמגיע לנו. דוביד שווייצר אמר פעם וצדק: "כולם עובדים על כולם". זה בדיוק מה שקורה. כשאתה עסוק בלקרוא על נסיונות ההחתמה של חלק מהקבוצות אתה נדהם. כמה נייר מושחת על כמה מעט. בעולם שכזה, אפילו עמיר תורג'מן הופך למעניין.

את האליפות הקרובה תיקח מכבי חיפה. הימרתי בעבר, ואני עדיין נוטה להאמין, שמתחילה להיווסד כאן שושלת. עוד הצלחה קטנה בליגת האלופות ויקיץ הקץ על התחרותיות בליגה שלנו. נכון לעכשיו לשחר יש הכי הרבה כסף ויכול להיות שברחובות ממנה הוא בא, הכסף כן גדל על העצים. זאת הולכת להיות עונה מחורבנת בדיוק כמו זו שהסתיימה. הרמה תמשיך להיות נמוכה, הנבחרת תמשיך להפסיד ובסוף העונה הפרשן הלאומי, אברהם גרנט ימשך לנפח את השכל לגבי החוסםן המנטלי, המכות הנייחות וכו'. את הכדורגל נמצא באנגליה, בליגת האלופות ובעיקר, במקומות שבהם ממש משחקים את המשחק הזה. פה בארץ זה לא כדורגל, זה נראה דומה וזה מבוסס על אותם עקרונות אבל זה ממש לא זה.