הבלוג של אילון

השותפה שלי ואני חולקים דירה כבר ארבעה חודשים. עד עכשיו הכול מצויין. אנחנו כמעט ולא מתערבים האחד בעניינים של השני ובעיקר לא מציקים האחד לשנייה והאחת לשני. הכול יופי. באמת. היא מסתדרת מצויין עם כל החברים שלי שבתמורה מסתדרים מצויין איתה. היא לא מרבה להביא חברות אל הבית (דווקא חבל) אבל המעט שבאות ממש ממש בסדר. בקיצור, הכול טוב. אני חושב שההיכרות המוקדמת בינינו פותרת המון סכסוכים פוטנציאלים ומאפשרת לנו להנות מהמגורים המשותפים. אלא שאתמול נפל דבר. אחרי היכרות של 15 שנים ומגורים משותפים של 4 חודשים היא אמרה לי את שלושת מילות הקסם שאף גבר לא אוהב לשמוע באף זמן שהוא באף נסיבות שהן. חזרתי בדיוק מקניות וישבתי על הספה בסלון, היא בדיוק חזרה מהעבודה (היא נכנסה שתי דקות אחרי), דיברנו קצת על הקניות ועל ארועי היום ואז הגיעו אותן שלוש מילים: "אנחנו צריכים לדבר". ההיסטוריה מוכיחה ששום דבר טוב אף-פעם לא צמח מהמשפט הזה. שום דבר. אם הנושא שעליו אנחנו צריכים לדבר לא היה כ"כ רציני אז כנראה שכבר היינו מדברים עליו בלי הכנות מיוחדות. לא ככה ? (ככה).

אחרי 15 שנה של היכרות בינינו ו - 29 שנה שלה בכלל, היא החליטה שממש נשבר לה מזה שקוראים לה: אוסי. מעכשיו, כך היא מתעקשת, אני צריך לקרוא לה "אסנת" שזה השם שהורים שלה נתנו לה. היא כ"כ להוטה להיפטר מהאוסי הז עד שהיא מוכנה להיות אסנת במילרע ואפילו אסנת במילעל. היא מוכנה לתת לי לקרוא לה "אוס" אבל לא אוסי. נמאס לה מאוסי.

אין לי ברירה אלא לקבל את בקשתה אם כי אני לא ממש בטוח שמדובר בגזירה שהציבור יוכל לעמוד בה. מאז גיל 13 וחצי היא "אוסי" אני לא חושב שבחיים שלי קראתי לה "אסנת", ואם כבר אז הייתי קורא לה "אָסְנָת" במבטא רוסי מודגש וכפארודיה על המורה שלנו לכימיה מכיתה ט'. היא תמיד הייתה "אוסי". אני לא זוכר שבחברה אי-פעם קראנו לה בשם אחר ואני גם לא זוכר שהיא אי פעם הביעה מחאה. היא הייתה "אוסי" לאורך כל הדרך. זה היה השם שלה. בניגוד לכל הגיון דווקא היה לה הסבר מניח את הדעת להתפתחותך הזו, מסתבר שיש לה איזה טראומת "אוסי" מעברה שקשורה במישהי שהיא הכירה או משהו בסגנון. זה לא לגמרי מופרך אבל זה קשה לאללה. למשך תקופת ההסתגלות מותר לי לקרוא לה "אוסי" לפחות פעם אחת ביום. אני לא חייב, אבל מותר לי. בכ"ז כמו שמהלירה לשקל ולשקל החדש לא עברו ביום אחד כך גם מאוסי לאסנת יש מרחק קוגנטיבי רב. אני צריך זמן הסתגלות. ניסוי וטעייה וכאלה. שתי הבעיות היחידות שיש לי, בסופו של דבר, עם ההתפתחות הזו הן:

1. אובדן הפוטנציאל לשחזור ולו הקל שבקלים של "דיזנגוף 99". אמנם אין נתי ומושון ואין אפילו שותף שלישי אבל לפחות הייתה "אוסי" וזו גם התחלה. 2. איך לעזאזל אני מספר לחברים שלי, שכבר מכירים אותה בשם "אוסי" שהחל מהיום השם הזה אמור להימחק מהתודעה. בעיני זה עוד נראה הגיוני אבל לך תסביר את זה לבנאדם זר.