אז אחרי שהחמאתי לשמי זרחין ואפילו צירפתי תמונה שלו לרשימת המקובלים פה מצד שמאל, הגיע הזמן לדבר על "אביבה אהובתי".
ומה יש להגיד, עוד סרט מקסים של שמי זרחין. נכון, "הכוכבים של שלומי" היה טוב יותר, אבל זה כמו להשוות בין Revolver ל - Abbey road (ושימו לב שהייתי חכם מספיק שלא להגיד מה מהם טוב יותר...)
קשה שלא להבחין בדמיון הרב שיש בין שני הסרטים. העלילה תמיד סובבת סביב גיבור אחד שמצליח לשמור על שפיות בעולם של דמויות משנה אקסנטריות או סתם כאלו שמרוכזות בעצמן. העלילה תמיד מתרחשת בעיר, אבל לא בעיר גדולה. אלו לא סרטים תל-אביביים, לשלומי אין מקום מוגדר, אביבה גרה ועובדת בטבריה. ולפריפריאליות הזו יש משמעות בסרטים. בהחלט יש משמעות.
וכפי שכתבתי על "הכוכבים של שלומי", כמות האיפוק, החמלה, ויד האומן של זרחין מכסות את הסרט ופשוט עושות נעים בלב.
קשה לי למצוא מחמאות נוספות על "אביבה אהובתי". נוספות על אלו שהרעפתי על "הכוכבים של שלומי". ואני מצטער שאני לא יכול לדבר על אביבה בלי לדבר על שלומי, אבל הם כרוכים יחד.
בקיצור, קשה לי למצוא מחמאות ולמעט "חובה חובה לראות", אני לא מצליח לנפק מעצמי אמירה יותר משכנעת ללמה צריך לראות את אביבה. היא פשוט מקסימה.
