הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 7/2004
החתונה של הקורצת
החתונה של יעל קול (להלן: "הקורצת"), היום בערב, הייתה התגשמות כל הדברים שיכולתי לצפות להם מאירוע שאורגן ע"י הקורצת. זה היה מקסים ומשגע ונהנתי מכל רגע. קיטרתי כבר לפני שנה, בתחילת ימי הבלוג, על סלידתי מאירועים וחתונות בכלל ובעיקר כאלו שבהן אני לא מכיר אף-אחד. לחתונה של הקורצת, היה בתיאוריה, את אותו פוטנציאל אסון. אני אוהב אותה מאוד והיא אישה יקרה אבל אני לא לגמרי מכיר את כל האנטוראז' שהגיע לחתונה. אני מכיר קצת את אחותה ואחיה (שהשתכר ונשפך לחלוטין בסביבות 12+) ולא הרבה יותר מזה. היה גם סיכוי לראות פנים מוכרות מימי האוניברסיטה אבל מבחינתי זו הייתה עוד סיבה טובה למה לא לבוא. את המצב הצילה ענת (תודה, נשמה) שהסכימה להתלוות אליי לנסיעה הארוכה עד לקיבוץ העוגן. הופתעתי לגלות, אגב, שמדינת ישראל נמשכת גם אחרי הסוף של אבן-גבירול ולקראת ערב היא אפילו נראית טוב יותר. המקום עצמו היה נהדר. שילוב מוצלח של טבע, הדר וכיף. היו שולחנות, ברים וכו' (חתונה, בכל זאת) אבל גם הייתה מדשאה רחבת ידיים שבה היה אפשר לשבת ולעסוק בצ'יל אאוט (אני חייב לנסות את הקטע הזה יותר). בחתונה הזו הסידור היה הפוך. קודם אוכל, אח"כ חופה, אח"כ ריקודים. הגענו באיחור כבד כך שאת שלב האוכל המשמעותי החמצנו. רק אחרי החופה הלכנו לאכול (מסתבר שהחתיכות שנשארות אחרונות מהאנטריקוט הן הטובות מכולן). אח"כ מלצרית מתוקה עם קעקוע מגניב הגישה לנו קינוחים ואספרסו והשיחה קלחה (שיחה = ענת ואני). בסביבות 12 כבר היינו בדרך הארוכה חזרה לדרום אבל כמו שקורה באגדות, שיר אחד מהרמקולים שיכנע אותנו להישאר. מי שבמתח יכול להירגע אני ממש לא זוכר איזה שיר זה היה. נשארנו עד רבע לשתיים, רקדנו, שתינו ונהננו בטירוף. כנראה שאחת לשנה אני בכ"ז מצליח לגייס מעצמי אירוע מוצלח. הקורצת הייתה כמו שהיא: שמחה, קופצנית ומתוקה. מבטאים בריטיים התעופפו לכל עבר (המשפחה של הקורצת עלתה מבריטניה לפני כמה עשורים והם כולם נשמעים כמו דמויות מ"מישהו מטפל בך". אני מת על זה והייתי מבקש מהם לאמץ אותי בארוחות חג משפחתיות אם רק היה להם מקום). הייתה אווירה מעולה ומקום מעולה ונהנתי מחברה מעולה (שוב תודה, נשמה) ובדרך הבייתה אפילו לקחתי (מהחתונה עצמה) טרמפיסט שעדיין משרת בצה"ל (תרמתי למאמץ המלחמתי). אני אנסה לשכוח את זה שהטרמפיסט וענת עשו יד אחת נגדי בחזור ושנאו את הפועל ת"א במשותף (והוא אף הגדיל לעשות והשמיץ את ליברפול מכורתי). אני אשכח שענת קראה לנמני "מלך" ככה אצלי באוטו ואשתדל לזכור מהערב הזה שנהנתי ברמות שלא ציפיתי להן באף צורה שהיא. ומילה אחרונה: בהצלחה מזל-טוב ענקי ומכל הלב ליעל ושי. אני אמנם לא מכיר את שי כ"כ טוב אבל אני משוכנע שהוא עשה עיסקה מוצלחת. כוס משקה וירטואלית מונפת מחולון הלחה לכבודה של הקורצת, היקרה באדם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
