רק לפני כמה ימים היללתי ופארתי את התחייה המחודשת של הביטלס אצלי במחשב והנה קם לארבעת המופלאים מתחרה בדמות שנות השמונים העליזות (לא עליזות במובן של ג'ימי סאמרוויל אלא במובן הרעיוני). מסתבר שהיורופופ, למרות איכותו הלקויה והשיער המזעזע, הוליד כמה דברים שנעים לי להיזכר בהם. אז אתמול בדרך לחתונה שמעתי את "מריה מגדלנה" (זה נכון שהבסיסט היה החבר של סנדרה ?) וגם את Do you really want to hurt me של Culture club או "תרבות אגדה" כפי שהם נקראו ממש באותו הקליפ. היום בבוקר אלה היו מל וקים (שאחת מהן כבר החזירה ציוד) עם Respectable ויאז עם The only way is up (אגב, רק מלכתוב את השמות של כל השירים האלה אני מרגיש כמו משה מורד/נועם גילאור מינימום). ובלילה בדרך לעבודה, השיר האולטימטיבי, The captain of her heart שנקרא בשוש עטרית, "אדמירל לבבה". מכל השירים שציינתי הוא ממש טוב. סולו סקסופון, אווירה מחרמנת וזמר נשי למדי. שווה בהחלט. אני לא אגרר לכל מה שהשירים האלה מזכירים לי - רמז: אסיפות כיתה, נפגשים בשער בית ספר בארבע, בנות עם קליפס, שושלת, אלף, מונדיאל 86', לא הכנתי שיעורים, אבא חוזר עייף מהעבודה, אני הולך מכות עם אחי, כדורגל בחצר, דיסקו קלאסיקה 2000 במתנ"ס השכונתי, בת מצווה/בר מצווה, צמה ארוכה (טוב, זה יש לי גם היום) המורה ענת וכו' - זה פשוט מגניב לשוט במורד הזמן. מהנה למדי. לטובת אלו ששכחו וסביר שאף פעם לא התעניינו, המילים של Captain of her heart של הצמד Double. דווקא אחלה שיר שבעולם.
The Captain Of Her Heart
It was way past midnight
and she still couldn't fall asleep.
This night the dream was leaving
she tried so hard to keep.
And with the new day's dawning
she felt it drift away.
Not only for a cruise
not only for a day
Too long ago, too long apart
she couldn't wait another day for
the captain of her heart.
As the day came up, she made a stop.
She stopped waiting another day for
the captain of her heart.