הבלוג של אילון

אני חייב להצטרף במקרה הזה לדעת עמיתי, "הפסיכופט המתורבת", שלא כ"כ אהב את הסרט. זה לא סרט רע במיוחד או שהצפייה הייתה בלתי נסבלת אבל למעט המשחק של דפ וטורטורו אין הרבה ממה להתרשם. האווירה הקריפית שמאפיינת עיבודים קולנועיים לספרים של סטיבן קינג נשמרה גם הפעם אבל זה בהחלט לא "מיזרי". סתם עוד סרט מתח-אימה לא מוצלח במיוחד. דפ נותן הופעה מוצלחת והסרט הוא למעשה כל-כולו ג'וני דפ. הוא בסדר. את דעתי על טורטורו כבר נתתי בעבר (היא הייתה חיובית בהחלט) ולרגעים קצרים הסרט אפילו מצליח להפחיד אלא ששורש הבעיה נעוץ בכך שראינו את "חלון סודי" במאה ואריאציות אחרות. בכל פעם קראו לו אחרת אבל זה תמיד אותו סרט. זה צפוי עד כאב.

ולעלילה בקצרה: מורט רייני (דפ) הוא סופר שנפרד מאשתו ומתגורר לבדו בבקתה ב- up-state. יום אחד מתדפק על דלתו בחור בשם ג'ון שוטר (טורטורו) הטוען שרייני גנב ממנו את עלילת ספרו האחרון. רייני מכחיש וטוען כי יש בידיו להוכיח שסיפורו "חלון סודי" פורסם עוד לפני המועד בו שוטר טוען שהוא סיים את כתיבת סיפורו. אלא שהעלילה מסתבכת. שוטר מתגלה כמטורף לא קטן שפוגע ברייני, בגרושתו-לעתיד, בחברה של הגרושה ובקרוביו של רייני.

מי שמחפש עוד קצת substance לסרט יכול למצוא אותו בכך שהסרט מדבר על קשיי היצירה, אלא שגם את הנושא הזה ראינו בגירסות טובות הרבה יותר בסרטים אחרים.

למעריצי/ות דפ, למי שמחפש קצת אימה ב-DVD ולמי שממש לא מוצא שום דבר אחר בספרייה.