הבלוג של אילון

במעט שיצא לי להתעדכן, קראתי את היסטוריית החומוס של טליק, יקיר הבלוג.

האמת, גם אני מת על המאכל הלבנבן הזה. למרות המרקם החשוד, אני מאוהדיו. נכון, אני לא מסוגל לאכול קילו חומוס עם כפית (כפי שהעיד אחד מחבריי הטובים ברגע של איוולת), אבל אני בהחלט אוהב אותו מאוד.

ובעיקר בגלל זה, אני לא ממש מצליח להבין את הנהייה, שלא לומר ההיסטריה שיש סביב המאכל הזה.

יש תת-תרבות לא ממש ברורה לי של אנשים שמתעסקים בחומוסיות טובות יותר או פחות, ועושים מזה ממש מדע.

אתה חייב ללכת ל...(פה בדרך-כלל מגיע שם ערבי, יענו אסלי, יענו בלדי), יש לו את החומוס הכי טוב בארץ". כל מי שראה את הפרק של "החברים של נאור" על החומוסיות, הבין. מי שלא ראה, חייב את זה לעצמו.

ושלא נטעה, אני לא חף לחלוטין מטעם טוב או מהעדפות. אמנם אני מהשמנים שהשמינו מאוכל בינוני למדי (בורקסים וופלים) אבל אני בהחלט מסוגל להבדיל בין האנטריקוט האלוהי של "מסעדת הניצחון" באשקלון לבין כל אנטריקוט אחר. ואני יודע שהפפאנאש (עוד תרומה של המטבח הרומני לכרס שלי) שלהם שם באשקלון הוא טוב יותר מכל קינוח אחר בעולם.

אני יודע שצ'אנקי מאנקי של בן אד ג'ריז טובה יותר מכל מה שיש לסנוקרסט/ויטמן/שטראוס/פלדמן/whatever להציע. באמת שאני מסוגל להבדיל, אבל אני לא מבין את עניין החומוס.

פעם חשבתי שזה עניין (תסלחו לי על הביטוי) אשכנזי. למה לטרוח ולהבין במוזיקה מזרחית, תחושות קיפוח מוצדקות-או-לא, תרבות המזרח, או כל-דבר-מזרחי-אחר. הרבה יותר פאן להתעסק בחומוס. אלא שעם השנים הבנתי שזה עניין כלל-ישראלי. כולנו יהודים, כולנו מתיימרים, כולנו מתעסקים בחומוס.

אגב, אין לי בעיה עם מי שיודה שהוא לא אוהב את החומוס של "אחלה" ומעדיף על פניו את סלטי מיקי, סלטי צבר או כל חברה אחרת. יש הבדל בטעמים, במרקם וכיו"ב. הבעיה שלי היא ברגע שזה נהיה מדעי מדי וזה שולח אותך לכל מיני מקומות מוזרים.

סע לעכו, תעבור משמאל לגבעת נפוליאון, יש שם מדשאה, שב עליה במשך שעה, ייגש אלייך בחור זר, הוא יקשור לך את העיניים, ייקח אותך על גב של סוס מעופף, ויוריד אותך בחומוסיה הסודית של שוקרי אבו משאוושא. שם תאכל את החומוס הטוב ביותר שטעמת. נו באמת, מי מבדיל ?

כבר קרה לי יותר מדי פעמים שהכינו אותי לחוויית חומוס חד-פעמית, משהו שיפתח לי צ'אקרות שהיו סגורות, שיעניק לי נקודת מבט חדשה על החיים. הכנתי את עצמי, חיכיתי וחיכיתי, ובסוף אכלתי חומוס. היה טעים, נהניתי מהחברה, אבל זה היה חומוס.

מהסוג שבא בסופר בקופסאות של 750 גר' ב-10.95 ש"ח, רק עם הרבה יותר אווענטה. אבל חומוס.