הבלוג של אילון

אם יש סרט שמצליח לתפוס את הבהלה לזהב של דור ההיי-טק ובד בבד לרפרר כל-כך הרבה, ובמודע ל"וול סטריט" של אוליבר סטון (ששייך לסוף שנות השמונים ולאמריקה הקפיטליסטית של שלהי עידן רייגן) הרי ש"חדר לחץ" הוא הסרט. לא לחינם, הכתירו אותו המבקרים כסרט האולטימטיבי של בועת ההיי-טק. למי שהספיק לשכוח, פעם, לפני לא כ"כ הרבה שנים, אנשים עשו כסף מכלום. העולם כולו חגג ובסוף הכל התנפץ לכולם בפנים. אבל פעם היה שווה לחיות.

ג'ובאני ריביסי מגלם את סת'. בחור יהודי מבית טוב. אביו שופט קפדן וחמור-סבר ואימו היא האימא היהודייה בגירסת הנגאטיב של אמהות יהודיות בקולנוע (למשל ג'סיקה לאנג כאימה של אליזבת' וורצל ב"דור הפרוזאק") היא חמה ותומכת והכי-לא-מלחיצה שיש. הוא מחפש דרך להתעשר וכמה יותר מהר. בינתיים, הוא מתפרנס לא רע מהפעלת קזינו בלתי-חוקי מהבית שלו בקווינס. הוא מוצלח ומצליח והקזינו הופך לשם דבר. הכל טוב ויפה עד שהוריו מגלים על האופרציה הנ"ל. אביו משדל אותו לעזוב את העסקים הבלתי-חוקיים ולמצוא עבודה של "בן-אדם". בעזרת גרג, חבר ילדות אותו הוא הכיר ב - Hebrew school, סת' מצטרף לחברת ברוקרים הפועלת בלונג-איילנד. החברה מלאה באנשים צעירים ומצליחים שיודעים בע"פ את "וול סטריט" וסוגדים לכסף. ג'ים יאנג (בן אפלק תפקיד מעולה) הוא המוטייביטור של הברוקרים הצעירים. הם סוגדים לו והוא בתמורה מתייחס אליהם כחרא. סת' מצטיין בעבודתו החדשה. הוא מצליח לפתוח את כל החשבונות הנדרשים ואפילו סוגר את הקזינו אלא ששלושה דברים מעיבים על הצלחתו של סת': מערכת היחסים הטעונה עם אביו. הדם הרע שיש בינו לבין גרג, בין אם בגלל הצלחתו בחברה ובין אם בגלל מערכת היחסית הנבנית בינו לבין אבּי, מזכירת החברה והחבה הקודמת של גרג והעובדה שבשלב מסויים, סת' מגלה שהחברה כולה מבוססת על שקר אחד גדול. גם בסרט כ"כ טעון וזורם, ג'ובאני ריביסי מתעקש לחזור למניירות המגומגמות שמאפיינות כל הופעה שלו על המסך (לא כולל "שנות הקסם"). מערכת היחסית הבלתי-פתירה בינו לבין אביו סוחטת כמה סצינות מרגשות שאמנם פוגמות בזרימה של הסרט אבל מקרינות משהו על דמותו המיוסרת של סת'. אהבתי את הנוכחות של בן אפלק ושל ווין דיזל. אהבתי את הקצב של הסרט ואהבתי את ההתיחחסות המודעת והאוהדת ל"וול סטריט". ברוב המקרים ריפרור לסרטים אחרים לא עובר כ"כ טוב. במקרה הזה, אולי בגלל שמראש לא ניסו לייצר מחווה אלא סגידה של ממש, זה עבד יופי. למרות הסיום הנדוש (שעליו מטעמים ברורים, אני לא ארחיב) נהנתי מאוד. שווה לתפוס את הסרט בימים הקרובים באחת הסינמות. לפני כמה ימים שידרו אותו כך שסביר להניח שבתקופה הקרובה לא יפסיקו לשדר אותו בשידורים חוזרים.