הבלוג של אילון

בגירסה הדנית "החלום של מרטין" נקרא "We shall overcome". מהצד האחד קל לי להבין למה מפיץ ישראלי ירצה לשנות את שם הסרט, מה גם שהתרגום העברי ל-We shall overcome הוא "אנחנו נתגבר", וזה כבר הרבה פחות אטרקטיבי בתור שם של סרט.

מהצד האחר, החלפת שם הסרט ל"החלום של מרטין" מצליחה לעקר את העוצמה שקיימת בשם המקורי (הגם שלגיבור הסרט קוראים מרטין והחלום שאליו מתייחסים הוא החלום בנאומו המפורסם של מרטין לות'ר קינג).

סרט לא רע, "החלום של מרטין" ואפילו שמדובר בסרט דני (שפה שבאופן מפתיע, אני לא דובר) עדיין הצלחתי להנות או לפחות לא לסבול מהשפה שנשמעת דומה כל כך לגרמנית.

האמת היא שלא לגמרי הצלחתי להבין איך ילד שחי בכפר דני של סוף שנות השישים מצליח לפתח חיבה כל כך עזה לד"ר מרטין לות'ר קינג, עד כדי כך שהוא משנה את שמו מפריץ למרטין (מהצד האחר פריץ זה שם די מבאס). אני אפילו לא מצליח לראות סיטואציה שבה ילד שחי בכפר דני שלסוף שנות השישים בכלל שומע על ד"ר קינג, ובכל זאת, ראיתי אשליות גדולות מאלו בסרטי הקולנוע.

אני מניח שיוצרי הסרט כיוונו את הסרט דווקא לכיוון של הגאולה.

מרטין לות'ר קינג הרי הוא אחד מהסמלים הגדולים ביותר של החיפוש אחר החופש, הגאולה החירות ושאר השמות הנרדפים שבאים לתאר את אותו קונספט חמקמק. הנקודה היא שאפשר לאתר בסרט הרבה דברים אחרים, הגדילה בכפר קטן, בקהילה שבה כולם מכירים אותך, לטוב ולפעמים לרע. החיים במחיצת אנשים שעוברים את אותן חוויות שאתה עברת או תעבור.

אפשר לראות בסרט גם הערה מעניינת על מערכות היחסים והאמון בין ילדים למבוגרים. במקרה הזה, ובניגוד למה שקורה בד"כ בסרטים, לא מדובר על נער מתבגר שנמצא בשלב "המעצבן" של התבגרותו אלא דווקא בנער שנמצא בדיוק כמה דקות לפני השלב הזה. הוא עדיין מספיק חמוד כדי שנזהה בו את הילד שהוא ולא את המתבגר המעצבן שהוא עתיד להיות.

"החלום של מרטין" מתרכז במערכת היחסים הבעייתית שמנהל מרטין עם מנהל בית הספר שבו הוא לומד. המנהל הכל-יכול מטיל חיתתו על תלמידי בית הספר ועל מועצת בית הספר ותושבי הכפר. חלקם למדו אצלו וגם בהם הוא הפליא את מכותיו.

אם הייתי יכול להתייחס לחלום של מרטין כסרט שהוא נטו על גאולה, אולי הייתי יכול להתעלם מהאנכרוניזם המסוים שגלום בו. כיוון שגאולה היא רק אחד מהנושאים בסרט, יש לי קצת בעיה עם האופן הכמו-מודרני שבו מוצגות מערכות היחסים של מרטין עם שאר העולם. זה קצת צרם לי לאור התנהגותו של מנהל ביה"ס שנראה כאילו נלקח מהסיפורים של צ'רלס דיקנס או מ"החומה" של פינק פלויד.

איך שלא יהיה, "החלום של מרטין" הוא עוד הצלחה של השותפה-שלי-לדירה במסגרת המנוי שלה למועדון הקולנוע של "לב". לשרוד בקלות כל כך יחסית סרט בדנית ועוד אחרי יום עבודה ארוך, זה בהחלט הישג שיש להתברך בו.