הבלוג של אילון

ישבתי ביום שישי בערב בסלון של החבר-הכי-הטוב-שלי בחברתם של 4 אנשים נוספים. אחת מהם לא הכרתי קודם.

הסתבר לי שהיא רקדנית או משהו דומה וניצלתי את ההזדמנות לשאול אותה שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן. האם יש שפה מוגדרת למחול ?

האם אני בתור צופה הדיוט יכול לראות הופעת מחול ולהבין את כוונת המשורר (או במקרה הזה כוריאוגרף) ?

מכאן ואילך התחיל דיון שנע בין המצחיק ("זה סתם אנשים שקופצים על במה") לבין הפילוסופי ("מה ניתן להגדיר כאמנות") לבין הסוריאליסטי (זה הרגע שבו הסתבר שהאחיין המתוק שלי ג'ונתן, שהוא בן 4 ופורט על גיטרה קטנה מפלסטיק תוך שהוא צועק, הוא בעצם אמן גם כן).

בואו נחסוך את המתח ונספר מראש שהדיון (כדרכם של דיונים מסוג זה) הסתיים ללא תשובה וללא כל מסקנה. מכיוון שראיתי רק הופעת מחול אחת בכל ימי חיי ("קיר" ב - 1992) זה כנראה גם לא כל כך משמעותי. זה בסדר, לא חייבים להבין הכל.

הנקודה המשמעותית מכל הסיפור הזה היא כמות הפעמים בהן שמעתי את המושג "בעיני המתבונן". בכל הקשר אפשרי ולא אפשרי, מכל סיבה הגיונית או לא, צץ ועלה הביטוי "בעיני המתבונן". עכשיו, אני מבין בהחלט את הביטוי ומשמעותו ואני אפילו יודע לזהול מקומות בהם הוא רלבנטי לשיחה, אבל יש לי תחושה שביום שישי זה כבר היה מטורף. כל דבר הוא "בעיני המתבונן". כל מה שאי אפשר להסביר הוא "בעיני המתבונן".

הדפיקות של ג'ונתן על גיטרה, זו אמנות ? בעיני המתבונן

הופעת מחול שנכתבה כבר זו אמנות ?  בעיני המתבונן

אוננות זו אמנות ? בעיני המתבונן

הנזילות של הביטוי "בעיני המתבונן" הזכירה לי ביטוי אחר, דווקא מעולם הספורט, שזכה לזילות מטורפת בשנים האחרונות: ביום נתון.

כל שחקן, מאמן, שוער, אפסנאי או אוהד שמתראיינים מדברים על "יום נתון".

ביטוי מעניין.

מהו למעשה "יום נתון" ? הרי כל יום הוא נתון. מה הופך יום לנתון. מה שונה בין יום נתון שבו סכנין קורעת את מנצ'סטר יונייטד ליום נתון שבו מנצ'סטר קורעת את סכנין. זה נתון וזה נתון. שניהם נתונים. ובכל זאת, למרות שאני לא מוצא שום הגיון בביטוי הזה, כל איש ספורט שמכבד את עצמו דואג לדחוף איזה "ביום נתון" אחד או שניים לכל ראיון.

הפועל תנצח באנדרלכט ? ביום נתון הכל יכול לקרות.

אנדרלכט תביס את הפועל ? ביום נתון הכל יכול לקרות.

כל החיים הם יום נתון.

למי הוא נתון ?

אה...זה בעיני המתבונן.