הבלוג של אילון

נבחרת ישראל עומדת לשחק מחר מול צרפת, בצרפת ואני לא אראה את המשחק. כולנו לא נראה את המשחק כיוון שהוא לא ישודר. כלומר, הוא ישודר, אבל רק בערוץ הצרפתי ואיש העסקים, חזי ויטקובסקי שהוא גם בעל הזכויות לשידור משחקי החוץ של הנבחרת, ידרוש להחשיך את המסך תוך שהוא מסתמך על תקדימים משפטיים בנידון. בסדר. לי אין שום בעיה עקרונית עם זה. איבדתי עניין כבר מזמן במשחקי הנבחרת (מזמן = היום בו אברהם גרנט מונה למאמן הנבחרת). לכאורה מדובר פה במהלך עסקי הגיוני. הזכויות הוצעו למכירה, ויטקובסקי קנה אותן ועכשיו הוא דורש כסף בעבורן. לגיטימי לחלוטין. אין לזעום על ויטקובסקי כיוון שמה שהוא עושה זה מהלך כלכלי הגיוני לחלוטין בשוק חופשי. אפשר לכעוס על ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10 וערוצי הספורט השונים על כך של מצאו לנכון לקנות את הזכויות האלה בעצמן. אפשר, בעיקר, לכעוס על ערוץ 1 על כך שבתור ערוץ ציבורי הוא היה צריך למצוא את הדרך לשדר את המשחק. הדרישה הכלכלית של ויטקובסקי היא אמנם מופרזת. 220,000 דולר לשידור המשחק הזה או 170,000 למשחק לשידור כל חמשת המשחקים. אולי מדובר בהרבה כסף. אני לא יודע. וערוץ 1 לא מוכן או יכול לשלם סכומים כאלה. זה לגיטימי גם כן. אלא שהערוץ הזה יוציא כמה וכמה מיליוני דולרים על שידור משחקיה של מכבי ת"א באירופה בעונה הקרובה. הליגה הישראלית משודרת בתשלום, ליגת הכדורסל כלל לא תשודר בעונה הקרובה, משחקי הנבחרת גם כן לא משודרים, משחקי הקבוצות השונות באירופה משודרים בכל פעם בערוץ אחר (וממש צריך לנהל מעקב באינטרנט/עיתונות על מנת לגלות איפה) ולערוץ הראשון (שלא מחוייב בשיקולי רייטינג ולהלן: מיכל זוארץ וכו') יש כסף, והרבה כסף לשדר את מכבי ת"א.

לפני שנה יכולתי ממש לכעוס על מצב העניינים הזה. באמת. אלא שהערוצים בתשלום פינו לי הרבה זמן. בי נשבעתי שלא לשלם יותר על-מנת לראות כדורגל, באף צורה שהיא. בשנה שעברה, כשעוד גרתי אצל אבא-אמא שילמתי פעמיים ל"שבת של כדורגל". זה היה חורף ולא היה הרבה מה לעשות והמחשבה על 4 משחקי כדורגל ב - 19.90 ש"ח נראתה מרנינה. לאור רמת המשחק ורמת השידור (שהשתוותה לרמת המשחק) החלטתי שלא לשלם יותר. בשנה שעברה ראיתי הרבה ליגה אנגלית וליגת האלופות. השנה, כך מסתבר, לקחו לנו גם את העונג הזה ולפיכך אני לא אראה כדורגל בכלל. אין לי שום בעיה עם זה. אני אוהב את המשחק ואוהב לצפות בו אבל את עצמי אני אוהב יותר. אין לי בעיה שינצלו אותי, יש לי בעיה עם זה שחשובים שאני מספיק מטומטם לאכול את זה. את זה, אני לא מוכן לקבל. האנשים הרעים שמבקשים מאיתנו כסף בעבור השידורים הם סך הכול אנשי עסקים שעושים מה שמקובל בשוק חופשי. אין עם זה בעיה. אין מה לעשות. אלא שפרנסי הכדורגל שמשתפים איתם פעולה, פשוט כורתים את הענף עליו הם יושבים. זה מתחיל בזה שאין "שירים ושערים" ברדיו בכל שבת ואין בכלל מחזור ליגה. הדור שגודל עכשיו כבר לא יתחבר לכדורגל כפי שהדור שלי התחבר אליו. אח"כ כבר לא יהיו ליגות זרות בטלוויזיה ואח"כ הציבור יאבד עניין בכדורגל. זה מה שיקרה. אני יכול להעיד על עצמי, בתור אוהד כדורגל מושבע, שהעונה ממש לא התייחסתי לפתיחת הליגה ואיבדתי בה עניין לחלוטין. המשחקים משוחקים בשישה מועדים נפרדים, אין שירים ושערים, השידור הטלוויזיוני עולה כסף ותכנית הסיכום של ערוץ 1 מחפירה ברמתה. במצב עניינים שכזה, הליגה הישראלית ממש-ממש לא מעניינת אותי. יקרה מה שיקרה. לא איכפת לי. באמת שלא.

ובחזרה לנבחרת...לדעתי, בסופו של דבר המשחק ישודר. הוא ישודר מפני שויטקובסקי, עם כל הרצון הטוב, יאבד חלק ניכר ממה שיש לו להציע אם המשחק לא ישודר. עבודר הזכויות של משחקי החוץ מול אירלנד ושוויץ, אף-אחד כבר לא ישלם לו כ"כ הרבה. המשחק מול צרפת חיוני מבחינתו. אפשר להוסיף לכך את ההצהרות האופטימיות של שחקני ואנשי הנבחרת שמשום מה חושבים שהם יוצאים לטיול בפריז. צרפת הולכת לזמבר אותנו ואם לא לזמבר אז לתקוע ואם לא לתקוע אז פשוט לנצח. וגם אם יקרה הבלתי-יאומן ונבחרת ישראל תנצח את צרפת או אפילו תביס ותה, זה לא יעזור בהמשך. הנבחרת שלנו לא טובה, מנהולת ע"י פוליטיקאים ומאומנת ע"י הפוליטיקאי הגדול מכולם. כעוזר מינו לו את משה סיני שכל גדולתו כשחקן נשכחה לאור הישגיו הגרועים ביותר כמאמן. זו נבחרת חולה, מלאה בפרימדונות והמאמן שלה עסוק בלתפלל את העיתונות. אם הייתי יודע שהפסד מביך לצרפת יחיש את קיצו של גרנט בתפקיד מאמן הנבחרת, הייתי מתפלל להפסד שכזה. אני יודע שזה אקט לא לאומי ושיש אנשים בחדרה והסביבה שהיו מוכנים לתלות אותי רק בשביל ההצהרה הזו אבל אני איתן בדעתי. לא מגיע לגרנט לאמן את הנבחרת.