הבלוג של אילון

בארבע וחצי שנות דוחות צפייה, וב-25 שנות צפייה בסרטים, מעטים הם המקרים בהם הפסקתי צפייה בסרט באמצע. בארבע השנים האחרונות זה קרה 3-4 פעמים. וזה לא שלא יצא לי לראות סרטים מזוויעים בדרך. בהחלט יצא. אלא שאני מלא כבוד ליוצרי הסרט. ועוד יותר מלא כבוד לכיסי המתרוקן ואם החלטתי להשקיע כסף בסרט (כצופה), מוטב לי להנות ממנו ולנסות למצות אותו. הייתה פעם אחת שכמעט הפסקתי ובסוף המשכתי ויצא שנהנתי. אני מניח שבגלל הפעם הזו אני ממשיך לתת צ'אנס לסרטים ששום דבר טוב לא יצא מהם. אלא שהחיים מזמנים לי סרטים שמצליחים לשבור את האדיבות והנחמדות שלי. Levity היה סרט שכזה. אני זוכר אותו טוב מאוד כיוון שבמהלך הצפייה אני זוכר שחשבתי לעצמי שאין אפשרות שסרט יהיה כל כך גרוע. אח"כ היו "תאומי הדיסקו" שכנראה לא באו לי טוב וכמובן שבדרך אסור לשכוח את "קדמה" של עמוס גיתאי. גיתאי זה זכאי להתייחסות נפרדת. הסרטים שלו כבר גובלים בהונאה והם מצחינים למרחקים. זה לא המקרה ב"החופשה" שהיה סתם סרט ממש גרוע. אני חייב לציין להגנתי ששלושת המקרים שציינתי לעיל הם באמת המקרים היחידים בהם הפסקתי את הצפייה. שאר הסרטים שנמצאים ברשימת הסרטים שראיתי וסבלתי במהלכם, הם סרטים שראיתי עד תומם. ללמד שאני מאוד נחמד ומוכן לתת לכל אחד צ'אנס.

כשיוצא לי לראות סרט גרוע כמו "החופשה" אני תמיד מחפש להאשים את עצמי. אולי אני הייתי במין מצב רוח כזה או אחר שגרם לי להסתכל על הסרט בעין לא טובה. אולי בנסיבות אחרות הייתי יכול להנות מאותו הסרט בדיוק. למרבה הצער (או למרבה המזל, תלוי מאיזה צד מסתכלים) בלוקבאסטר מאוד רוצים את הסרטים שלהם בחזרה במועד, ועל כן אין לי יותר מדי זמן להתחבט ולהתלבט ואין לי יותר מדי צ'אנסים לתת לכל סרט. "החופשה" היה אחד מהם. ניסיתי וניסיתי אבל אחרי 40 דקות חוסר אהדתי לקמרון דיאז כמו גם העובדה שמדובר בסרט לא טוב, שלחו אותי בחזרה לבלוקבאסטר.

אם יצא לי להיתקל בסרט באחת הסינמות, כשאני מאוד משועמם וחסר כל יכולת אינטלקטואלית לפעילות מתוחכמת יותר מבהייה בטלוויזיה, אני מבטיח לתת לסרט צ'אנס נוסף. אם זה יקרה אני מבטיח לעדכן. בינתיים, המלצת הבית היא להתרחק מהסרט הזה כמו מאש.