העונה הזו הייתה יכולה להיות אחת הגדולות. נכון, הפועל ת"א בדרך לליגת המשנה ולמשחקים של הפועל חולון אני לא יכול ללכת (מאימת הקהל), אבל עדיין לעונה הזו היה פוטנציאל. מכבי ת"א כדורגל עמדה לרדת ליגה לראשונה בתולדותיה. כל התנאים הבשילו, הכל נראה מוכן ואז הגיע השניידר הזה.
בית"ר י-ם לא לקחת אליפות בעונה שבה גאיידמק הגיע. היא עפה מהגביע ע"י הכח ר"ג, פרננדז התבזה על הקווים והקבוצה לא לקחה אליפות. לעומת זאת, בשנה שאחרי, העונה הראשונה שבה גאיידמק התחיל, בית"ר לקחה אליפות כמעט ללא התנגדות משאר הקבוצות. אומרים לנו שכסף זה לא הכול, בליגה שלנו הוא כמעט הכול. ההערה הזו יכולה להיות נכונה כשמשווים בין הארנק של אברמוביץ' לארנקים של שאר בעלי הקבוצות בפרמייר ליג. פה בארצנו הקטנטונת, הכסף של גאיידמק יכול לקנות הכול, בעיקר את האליפות. עכשיו, כשלמכבי יש גאיידמק משלה, זה נותן לקבוצה תקווה. תקווה והרבה כסף. מכבי תשרוד את העונה הזו, ובעונה הבאה היא תביא את כל מי שהיא תרצה מבין הישראלים. אולי לא את אוואט, בניון ובן חיים, אבל ישראלים טובים אחרים היא בהחלט תביא. אולי אפילו מבית"ר (זנדברג).
עד לפני חודש מכבי הייתה מועמדת לירידה, בעונה הבאה היא כבר לא תראה את מכבי חיפה לידה אלא הרבה מאחוריה. כסף גדול יכול לזרז תהליכים.
אולי זה הרגע המתאים להיזכר בלב לבייב שרצה לרכוש את הפועל ת"א ובעיסקה שהתפוצצה בגלל ההנהלה "המעולה" של הפועל. המאמן המיועד דאז, אברהם גרנט, מאמן היום בצ'לסי. במקום גרנט, הפועל הביאה את גיא לוזון. סתם ככה, חומר למחשבה.
ובאמת שלעונה הזו היה פוטנציאל. מכבי ת"א בכדורסל עם שלושה הפסדים בליגה הישראלית. ילד הפלא הנצחי עודד קטש לא עומד בפרץ. אז נכון שמכבי של השנה מלאה באנשים שאותם אני מכבד ומעריך - עודד קטש, דייויד פדרמן (בכל פעם שאני שומע אותו אני מתרשם מחדש), צביקה שרף, טל בורשטיין - אבל עדיין, פתיחת העונה הצורמת הייתה מספקת בכל קנה מידה. אבל אז קטש התפטר, צביקה התמנה, הכול התייצב, ירושלים לא עומדת בלחץ והנה, הלכה לה עוד עונה.
העניינים במכבי יסתדרו ואת הכותרות תספק ירושלים שסופגת באירופה תבוסות מחפירות.
הייתי מסתפק ביורו, אבל האנגלים לא יהיו שם.
הייתי מסתפק באולימפיאדה, אבל היא לא באמת מעניינת אותי.
היה לעונה הזאת פוטנציאל, עכשיו כל מה שיצא ממנה זה שהפועל תרד ליגה.
בשביל זה באתי ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
